מה באמת אוכלת הפרה הישראלית?

מאת ד"ר אריה אבני (.M.D)
ד"ר אריה אבני מספר לנו את כל האמת על המזון ממנו ניזונה הפרה הישראלית (שאינו דומה בכלל למזון שאותו אוכלת הפרה השוויצרית)

מתוך הספר: שוטי החלב

ראשית, קשה לקבל מידע על המוצרים הכלולים בתערובת המונחת לפני הפרה, באבוס. זה לא בונזו או דוגלי. מה שהפרה מקבלת, זה סוד שמור. לא בגלל חשש מהקמת חברה מתחרה, אלא משום שמוטב כי הצרכן לא ידע מהם המרכיבים התזונתיים ומקורותיהם, שמהם נוצרים החלב ומוצריו.

לא רחוק מהבית שלי חונה מכונית המסיעה מזון לפרות שבסביבה. בזמן הטיול באזור אנחנו עוברים למדרכה המקבילה, כי האישה שאיתי מתקשה לעמוד בסירחון האופף את המכונית.

את הריקבון הזה אוכלת הפרה הישראלית.

נכון, גם הזבוב הנוחת בהנאה על גוש צואה, נהנה לטעום אותה. אבל אנחנו, בני האדם, לא ניזונים מהפרשות זבוב. לנו מוכרים את הפרשות הפרה. מסובסדות, אפילו.

הפרה של פעם הייתה מפרישה אלף ליטר בשנה, אחרי היריון שבא בעקבות מגע פיזי עם פר, ולא עם ידו הארוכה של הווטרינר. היום, אין לפרה אפילו סקס בחיק הטבע – וסקס, גם לבהמה, היא מתנה מאלוהים. היום דוחפים לפרה זרע שנשאב אי-שם, מאשכיו של פר עלום-שם, ללא פרומונים, וללא קורטוב הנאה לכל הנוגעים בדבר.

היא, הפרה, חייבת להפריש לקופת החלבן בסביבות 15 אלף ליטר בשנה, וזו משימה הדורשת מחקר מדעי ודחיסת חלבון בתזונה, אחרת החלב יהיה רק מים.

את החלבון לוקחים מכל הבא ליד – וחס וחלילה, שרק לא ידעו על כך הקונים. מה עושים, למשל, עם שאריות של פרה שנשחטה, שלא נמכרו כלל?

טוחנים – והיידה... לאבוס הפרה.

זבל עופות עתיר חלבון – היידה... לאבוס הפרה.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

 

נכון. לא כל רפתן עושה מבצעים שכאלה.

אבל היו רפתנים במושב בצפון הארץ, הרחק מן ההשגחה, שעשו זאת. קרה מה שקרה, בזבל היו עודפים של חיידקי טטנוס, ומאות פרות מתו. על כך נאמר: יצא שכרם – בהפסדם.

כך נודע לעוד קונים של מוצרי חלב-פרה, על מרכיבי החלב ומוצריו.

האמינו לי שלא סיפרתי לכם אלא על קצה הכפית מה נותנים המגדלים לפרות כדי להגדיל את תנובתן. אחרי כל אלה, אם תמשיכו לטבול כפית במוצרי חלב-פרה – כנראה אתם אכן עשויים מחומר דוחה מידע.

כן, הייתי בשווייץ. טיילתי בהרים. ראיתי את הפרות הרועות שם. על פי החוק השווייצרי, הפרה חייבת להיות לפחות ארבע שעות מדי יום באוויר החופשי, במרחב פתוח. בקיץ וגם בחורף. פרה שוויצרית, יותר מאשר אסיר ממוצע, זוכה לנשום אוויר בלתי-כלוא, שאיננו אפוף בתוספי אוויר מקומיים.

קחו אוויר צלול ודשא ירוק בוהק, קלחים של תירס, ומרחבים לנוע בהם באיטיות פרתית, תוך לחיכה – והרי לכם פרה מאושרת וחלב שווייצרי.

לא שאני בעד מוצרי החלב השכיחים, אבל כשאני חוזר משווייץ אני נושא עִמי כמעט קילו של חמאה נפלאה, הכי טובה שיש. שומן חלב-הפרה – הנקרא חמאה – אינו מזיק לבריאות האדם, וחמאה שווייצרית היא שומן נטו.

מה שהורג אותנו הם חלבוני הפרה, הזרים לגופנו, בעוד ששומן הפרה רק משפר את הטעם של מאכלינו ואת בריאותנו – זאת בתנאי שלא נתנו לפרה הורמונים, אנטיביוטיקה, ועוד כמה דברים ללא השם המפורש.

בספרו של ד"ר אריה אבני  שוטי החלב תמצאו מידע מפורט על נזקי חלב פרה, כולל סיפורים אישיים.

 

ראיון מצולם עם ד"ר אריה אבני מתוך האתר "אמת אחרת"

 

 

ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי