חיים עם הסרטן: הביוכימיה והתפתחות המחלה

אם גופכם נושא תאים סרטניים – ורבים מאיתנו נושאים אותם – האסטרטגיה היא ברורה: דאגו שהסביבה הביוכימית הפנימית שלכם תהיה עוינת להם. איך עושים את זה? ד"ר קית' בלוק מסביר

מתוך הספר: חיים עם הסרטן

כשהייתי סטודנט לרפואה נשאתי לעיתים צלחות זכוכית מלאות תאים סרטניים אנושיים ממעבדה למעבדה. יום אחד, כשהבטתי במצבורים הקטנים של תאים אלו, נדהמתי מחוסר הקשר בין המוניטין המפחיד שיצא לתאים הסרטניים לבין פגיעותם. למרות האלמותיות של התאים הסרטניים במעבדה – מדענים יכולים להרבות אותם בתנאים המתאימים ללא גבול – הם עדינים מאוד. אם לא מזינים אותם בזהירות כפי שמזינים סחלב בחממה, הם מתים שעות ספורות לאחר הוצאתם מגופו של אדם.
ברגע זה הבנתי באופן אינסטינקטיבי שתאים אלה עשויים לשרוד ולגרום לחורבן איום רק כאשר הם ניזונים, מטופחים ומוגנים על-ידי הסביבה הביוכימית אשר בה הם חיים. יעברו עוד שנים רבות של מחקר שלי ושל רבים אחרים עד שאהפוך את ההבחנה הזאת לאסטרטגיה עקבית למלחמה בסרטן, אבל נכון להיום זו ההבחנה שעליה מתבססת תוכנית "חיים עם הסרטן", אשר מפורטת בספר. הביוכימיה הפנימית שלכם עשויה להזין תאים סרטניים או לשלוח אותם לאבדון.

זה מסביר מדוע טיפול הממוקד בגידול בלבד, אינו מספיק כדי לדכא את הסרטן. טיפולי סרטן קונבנציונאליים באופן בלתי נמנע כמעט מותירים מאחור לפחות מספר קטן של תאים ממאירים. ויש לזכור שכל הגידולים מתחילים על-ידי תקלה גנטית בתא בודד. לפעמים, תא אחד בלבד מספיק כדי ליצור או לחדש תהליך סרטני. לכן אתם חייבים לעשות ככל שביכולתכם כדי לשמור שהאחד הזה – או האלף או המיליון – לא יתרבו ויתפשטו.

הסביבה הביוכימית כן משנה!
לסביבה הביוכימית הפנימית של גופכם יש תפקיד בלתי נפרד בקביעת גורל הגידול – האם יצמח, יתפשט וישלח גרורות או ייעלם. הביוכימיה הפנימית משפיעה על המיקרו סביבה המיידית הסובבת את התאים הסרטניים. מיקרו סביבה עוינת לתאי הסרטן משפיעה על תהליך המחלה. לכן, הסביבה הביוכימית משנה.

הבה נסתכל על זה מנקודת הראות של אנשים שהסביבה הביוכימית שלהם עוינת לתאים ממאירים. כמה מחקרים הוכיחו כי אצל אנשים רבים אשר סיבת המוות שלהם לא הייתה סרטן, התגלו בנתיחה לאחר המוות מוקדי ממאירות קטנים שלא אובחנו בעודם בחיים. נראה שאנשים אלו חיו עם גידולים קטנים במשך שנים ואולי אפילו עשורים, מבלי שמצב זה השפיע על בריאותם או על תוחלת חייהם. במחקר שבו נעשו ניתוחים שלאחר המוות, נמצא כי ל-86% מהגברים האפריקנים-אמריקנים המבוגרים שנותחו היה סרטן ערמונית בשלב מוקדם מאוד שלא אותר. אבל גורם בסביבה הביוכימית שלהם פיקח על הגידול. לשאלה האם הסביבה הביוכימית שלכם מטפחת את התאים הסרטניים או נלחמת בהם יש השפעה עצומה על סיכוייכם לנצח את הסרטן לתמיד או לאפשר לו לחזור.

ישנם חמישה אתגרי סרטן עיקריים שצריך להתמודד מולם, והסביבה הביוכימית שלכם תקבע אם גופכם יוכל להתמודד מולם או לא.
1. צמצום גדילתו והתפשטותו של הגידול. הסביבה הביוכימית שלכם משפיעה על הסיכון לחלות בסרטן. אם אתם כבר חולים, תשפיע הסביבה על מידת אלימות הגידול, על נטייתו ליצור גרורות ועל כושרו של הסרטן לשוב לאחר תקופת הפוגה.
2. צמצום נפח הגידול ושיפור התגובה לטיפול. הסביבה הביוכימית שלכם משפיעה על הטיפול הקונבנציונאלי ועשויה להגביר או להקטין את יעילותו. לדוגמה, דלקת עלולה להפעיל גנים הגורמים להקרנות להיות יעילות פחות בצמצום הגידול.
3. עמידה בטיפולים הקונבנציונאליים. הסביבה הביוכימית שלכם עשויה להחמיר או לצמצם את תופעות הלוואי הקובעות אם אתם מסוגלים להשלים את הטיפול שלכם. לדוגמה, כאב עצבי עשוי להצטמצם על-ידי הפחתת הרדיקלים החופשיים; נדודי שינה יפחתו אם תקטן רמתם של הורמוני הדחק.
4. שיפור התפקוד היומיומי. לסביבה הביוכימית שלכם השפעה עצומה על המצב הקליני שלכם ועל איכות חייכם. אף שהמלחמה במחלה היא בעדיפות ראשונה, נושאים של איכות החיים הנראים שוליים חיוניים לא פחות לרווחתכם הפיזית והנפשית. תנודות אנרגיה, עייפות וחוסר יציבות רגשית, לדוגמה, משתפרים על-ידי ויסות רמת הסוכר בדם.
5. צמצום הסיכון של סיבוכים המאיימים על חייכם. רוב המטופלים אינם מתים מהגידול הסרטני שלהם; הם מתים מתוצאות המחלה והטיפולים בה. לדוגמה, מטופלים רבים מתים מתסמונת של דלדול, עם איבוד משמעותי של מסת שריר וירידה תזונתית המתודלקים על-ידי תהליך הדלקת המלווה את הסרטן. אחרים מתים מקריש דם שעלול להשתחרר ממקום היווצרותו, לנדוד דרך הדם, לפגוע באיברים חשובים כגון המוח או הריאות ולגרום לשבץ או לתסחיף. מטופלים אחרים מתים מדלקת ריאות או מאלח דם, בשל מערכת חיסונית מדוכאת. הכאב בעצמו עלול לגרום למטופלים להידרדרות, ולסדרה של בעיות קליניות. עם תשומת לב מתאימה לביוכימיה הפנימית שלכם, רבים מהסיבוכים האלה היו נמנעים, ומניעה עדיפה על ניסיון לטפל בבעיות לאחר שהן מתעוררות.

אילו מאפיינים משפיעים על הסביבה הביוכימית בגוף?
אתם חייבים להגיע לאופטימיזציה של שישה מאפיינים בסביבה הביוכימית הפנימית שלכם, המשפיעים על יכולת השגשוג של הסרטן.
הראשון הוא דלקת. במחקר שנערך ב-2005 על 2,438 אנשים שהיו במעקב יותר מ-5 שנים, נתגלה כי בעלי רמות גבוהות ביותר של חלבון מגיב C – חלבון המשמש סמן של דלקת כרונית – חלו בסרטן שד, סרטן ריאות וסרטן מעי בשיעורים גבוהים יותר מאשר אנשים שאצלם רמתו של חלבון מגיב C הייתה נמוכה ולא העידה על דלקת.

גם רמת האינסולין ורמת הסוכר בדם משפיעות. במחקר מ-2006 על 237 חולות סרטן השד, נתגלה כי אצל נשים עם רמות גבוהות של סוכר ושל אינסולין בדם, נתונים המאפיינים סוכרת מסוג 2, הופיע סרטן גדול ומתקדם יותר והפרוגנוזה שלהן הייתה גרועה יותר מאשר אצל חולות סרטן שד שלא הייתה להם סוכרת.

חמצון משפיע אף הוא - רדיקלים חופשיים, שהם תוצרי לוואי של תהליך החמצון – מגבירים את השיעור שבו תאים סרטניים צוברים מוטציות. לכל מוטציה יש היכולת לגרום לתא להפוך עמיד יותר לכימותרפיה או להקרנות.

מאפיינים נוספים הם: חיסוניות, קרישת דם והורמוני דחק והריתמוס הביולוגי.
הפרקים השונים בספר חיים עם הסרטן ידריכו אתכם כיצד לטפל בכל אחד מששת המאפיינים הללו.
כפי שתראו, רבים מפתרונות הריפוי חופפים, כך שהתערבות אחת עשויה לסייע להפחית דלקת וגם חמצון, לדוגמה. לאור ניסיוני, כאשר מטפלים בגורם אחד ובו זמנית משתפר מצבם של יתר הגורמים, הם עשויים לשנות את מאזן הכוחות הפנימי ממצב המעודד ממאירות למצב המוביל לקראת בריאות.

כשהסביבה הביוכימית שלכם תהיה עוינת לסרטן, תרוויחו יתרון נוסף והוא שיפור איכות חייכם. חמצון לדוגמה, מזין את התאים הסרטניים והופך אותם עמידים לכימותרפיה, והוא גם גורם לעייפות. דלקת מעודדת את צמיחתם של התאים הסרטניים, וגם גורמת לכאבים ולבצקת. מערכת חיסונית שאינה מתפקדת, גוזלת מכם את המנגנון הטבעי של המלחמה בסרטן שבגופכם, ואף הופכת אתכם רגישים לזיהומים. סביבה ביוכימית עוינת לסרטן תמנע גם סיבוכים לא נעימים או אפילו מסכני חיים.

 ספרים נלווים: 

דלג לתוכן מרכזי