בצורת בגוף: התייבשות כרונית נפוצה

מתוך הספר: הבריאות בידיים שלנו

הגוף האנושי מורכב מ-75% מים ו-25% חומר מוצק. כדי להזין אותו, לסלק פסולת מתוכו ולאפשר לו לבצע את טריליוני הפעילויות שלו, אנחנו זקוקים למים. אולם החברה המודרנית אינה מדגישה מספיק את החשיבות שבשתיית מים כרכיב "התזונתי" החשוב ביותר מבין כל הרכיבים התזונתיים. אוכלוסיות רבות מחליפות מים בתה, קפה, אלכוהול ומשקאות מלאכותיים אחרים. רבים לא מבינים שאיתות הצמא הטבעי של הגוף הוא סימן לכך שהוא זקוק למי שתייה טהורים, פשוטים. במקום זה הם בוחרים משקאות אחרים, בהאמינם שכך יספקו את דרישות המים של הגוף. זוהי אמונה שגויה.

צימאון (SXC)

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס" ישירות לפייסבוק שלכם

משקאות מייבשים: תה, קפה, משקאות קלים ומשקאות אנרגיה

נכון שמשקאות כגון תה, קפה, יין, בירה, משקאות קלים, משקאות אנרגיה ומיצים מכילים מים, אבל יש בהם גם קפאין, אלכוהול, סוכר, ממתיקים מלאכותיים או כימיקלים אחרים שגורמים להתייבשות. ככל שאתם צורכים יותר ממשקאות אלה, כך הגוף שלכם מתייבש יותר, משום שהשפעותיהם מנוגדות לגמרי לאלה של המים. משקאות שמכילים קפאין לדוגמה גורמים לתגובת מתח שתוצאתה הַשתנה מרובה; משקאות עם תוספת סוכר מעלים בצורה דרסטית את רמת הסוכר בדם; כל משקע שגורם לתגובה כזאת, מכריח את הגוף לוותר על כמויות גדולות של מים. צריכה קבועה של משקאות כאלה גורמת להתייבשות כרונית, שהיא חלק מהותי מכל משבר רעילות.

אין כל סיבה מעשית או הגיונית לטפל במחלה (משבר רעילות) בעזרת תרופות מלאכותיות או אפילו טבעיות, אלא אם עונים ראשית על דרישות הגוף להוספת מים. תרופות וצורות אחרות של התערבות רפואית עלולות להיות מסוכנות לפיזיולוגיה האנושית, משום שהן גורמות להתייבשות. רוב החולים היום סובלים מ"מחלת צמא", התייבשות שהולכת וגוברת. חלקים מסוימים של הגוף עשויים להיות מיובשים יותר מהאחרים. כשהגוף אינו מסוגל לסלק רעלים מחלקים אלה בגלל מאגרי מים לא מספיקים, הוא נאלץ להתמודד עם ההשפעות ההרסניות שלהם (רעלת). לעיתים קרובות רופאים מאבחנים מחלה, כשבעצם זוהי זעקתו של הגוף למים, מצב של התייבשות מתקדמת וחוסר יכולתו של הגוף להיפטר בכוחות עצמו מפסולת ורעלים.

זיהוי התייבשות

אנשים שחיו במשך שנים רבות ללא צריכת מים מספקת, נוטים יותר להיכנע להצטברות רעלים בגוף. מחלה כרונית מלווה תמיד על-ידי התייבשות, ובמקרים רבים נגרמת על ידה. ככל שאדם נמנע יותר משתיית מים בכמות מספקת, או שהוא מגזים בצריכת כמויות גדולות של משקאות או מזונות גורמי גירוי, כך יהיה משבר הרעילות שלו חמור וארוך יותר. מחלת לב, השמנת-יתר, סוכרת, דלקת מפרקים שגרונית, כיבי קיבה, יתר לחץ דם, סרטן, טרשת נפוצה, מחלת אלצהיימר, ומחלות כרוניות רבות אחרות באות בעקבות "בצורת בגוף". חומרים דלקתיים כגון חיידקים ווירוסים אינם יכולים לשגשג בגוף שמקבל אספקת מים טובה וסדירה. לכן, שתיית כמות מספקת של מים היא אחד הצעדים החשובים ביותר שאתם יכולים לנקוט כדי להימנע מכל חולי שהוא.

אנשים שאינם שותים מספיק מים, ושמרוקנים את המאגרים על-ידי גירוי-יתר במשך תקופה ארוכה, מפחיתים את נפח המים שנמצאים בתוך התאים, יחסית לנפח שמחוץ להם. בדרך כלל, כמות המים בתוך התאים גבוהה מזו שנמצאת בסביבתם. במצב של התייבשות התאים מאבדים 28% או יותר מנפח הנוזלים שלהם. דבר זה פוגע בכל פעילויותיהם, ואין זה משנה היכן הם נמצאים – בעור, בקיבה, בכבד, בכליות, בלב או במוח. כשהגוף סובל מהתייבשות תאית, פסולת מטבולית אינה מסולקת כיאות. דבר זה גורם לתסמינים דמויי מחלה, אבל אלה הם רק סימנים להפרעה במטבוליזם של המים. מאחר שיותר ויותר מים מתחילים להצטבר מחוץ לתאים, כדי לדלל תוצרי פסולת רעילים שהצטברו שם ולעזור בנטרולם, האדם שנפגע לא יבחין שהוא מתייבש. לעומת זאת הוא ירגיש שהוא צובר נוזלים ברגליו, בכפות רגליו, בזרועותיו ובפניו. גם כליותיו עלולות לצבור מים, להפחית בצורה בולטת את הפרשת השתן ולאגור פסולת מזיקה. בדרך כלל מאותתים אנזימים תאיים למוח על מחסור במים. אבל אלה שנמצאים בתאים שהתייבשו מאבדים כל כך מיעילותם, שאינם מסוגלים עוד לעקוב אחרי המצב דמוי הבצורת. כתוצאה מכך הם אינם מעבירים מסרי חירום למוח, שאמור בדרך כלל ללחוץ על "כפתור אזעקת הצמא".

דיכאון: כשהמוח מתייבש

המוח האנושי עובד 24 שעות ביממה, והוא זקוק למים יותר מכל חלק אחר בגוף, משום שהוא מכיל כ-20% מכל הדם שסובב בו. האומדן הוא שתאי המוח מכילים 85% מים. את האנרגיה שלהם הם מקבלים לא רק מגלוקוז (סוכר פשוט) אלא גם בצורה של אנרגיה "הידרואלקטרית" שנוצרת על-ידי תנועת המים באמצעות אוסמוזה בתאים (תנועת נוזל ממקום ריכוז גבוה לנמוך). המוח מסתמך מאוד על אנרגיה זו, שנוצרת בתאים, כדי להמשיך בתהליכים המורכבים מאוד שלו ולשמר את יעילותם.

מחסור במים ברקמות המוח פוגע באספקת האנרגיה שלו ומשתק רבות מהפעולות החיוניות שלו – מצב שרבים מכנים "דיכאון". כשרמת האנרגיה של המוח נמוכה מהנורמאלי, אינכם יכולים לעמוד באתגרים הגופניים, האישיים והחברתיים שלכם, ולכן אתם נכנעים לפחד, לחרדה, לכעס ולמצוקות רגשיות נוספות.
אתם עשויים להרגיש מרוקנים, מנומנמים, נטולי מרץ, מתוחים ומדוכאים.

תסמונת העייפות הכרונית (CFS) לדוגמה היא בעיקר תסמין של התייבשות הולכת ומחמירה של המוח, שנגרמת על-ידי חוסר היכולת של הגוף לסלק בזמן את הפסולת המטבולית ושרידי התאים המתים מהמוח ומחלקים חיוניים אחרים שלו. מה שאנשים שלקו ב-CFS מכנים "ערפל מוחי", הוא בעצם תיאור מדויק של גודש במוח. תסמונת העייפות הכרונית אינה מחלה קשה ואכזרית שמשתלטת על אדם ללא כל סיבה. היא עשויה להיעלם בטבעיות למדי כשהחולה מפסיק לגרות את המוח בחומרים כגון קפאין, טבק, תרופות ומוצרים מהחי, ומתחיל בתוכנית עקבית של טיהור, הוספת מים והזנת הגוף.

 ספרים נלווים: