דיאטה קטוגנית לרמת אינסולין נמוכה

מתוך הספר: איך לא לחלות

דיאטה דלה מאוד בפחמימות נקראת לפעמים "קטוגנית" בגלל ההשפעה שיש לה על המטבוליזם של רכיבים תזונתיים בגוף. במיוחד, תזונה קטוגנית מגבירה את תהליך הקטוגנזה – מצב שבו הכבד שלנו מייצר קטונים, שיכולים לשמש דלק, ממולקולות שמיוצרות כשהכבד מפרק שומנים (מצב שנקרא "קטוזיס", כפי שתקראו בהמשך). לכולנו יש קטונים. אנחנו מייצרים אותם בכל פעם שרמת האינסולין שלנו נמוכה (או אפסית, כפי שקורה אצל חולי סוכרת מסוג 1). כשרמת האינסולין נמוכה, הגוף מחליף את מקור האנרגיה שלו ומתחיל לשרוף שומן במקום גלוקוז. התהליך הזה יכול להתרחש אחרי כ-24-18 שעות של צום או הימנעות מאכילת פחמימות. כששריפת השומן נמשכת, הכבד הופך חלק מהשומן לקטונים, שמהווים מעין דלק חלופי לאיברי גוף שונים, ובמיוחד למוח.

הקטונים נחשבו פעם ל"פסולת מטבולית", שכן המדענים לא הכירו את התפקידים שהם ממלאים. איך הכול השתנה! לא זו בלבד שהקטונים מוכרים כיום כמקור דלק חשוב עבור כמעט כל התאים, כולל המוח והשרירים, אלא שהם גם משמשים מולקולות איתות חשובות בעלות השפעות חיוביות רבות. חלק מהיתרונות המוכרים של הקטונים כוללים הגדלת מספר המיטוכונדריה בתאים (המקום שבו מתפרקים השומנים), הפחתת הלחץ החמצוני ושליטה בדלקת. אצל חלק מבעלי החיים, כולל תולעים ועכברים, הקטונים גם מאריכים את תוחלת החיים, אם כי ההשפעה הזו עדיין לא נצפתה בקרב בני אדם. מחקרים שנערכו במעבדה שלי מצאו שהקטונים משפרים את תפקוד המיטוכונדריה בתאי בטא ובתאי שריר.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

הקטונים מספקים לנו דרך מעניינת לנהל את מאגר האנרגיה (קלוריות) בגוף. מצב של קטוזיס מאפשר לאנרגיה פשוט להתפנות מהגוף, במקום שהגוף יאחסן אותה או ישתמש בה. בעוד שהגוף יכול להשתמש בקטונים כמקור לאנרגיה, והוא אכן עושה זאת, הם גם מתפנים מהגוף דרך השתן והנשימה. זהו מנגנון ייחודי לקטונים. "פיסות האנרגיה הקטנות" האלו נותנות פתרון לכל הקלוריות ומספקות לנו "מעקף" חדשני. אנחנו מפנים מהגוף מולקולות אנרגיה (נוטריאנטים) בצורת קטונים. כל מולקולה של קטונים שווה בערך ארבע קלוריות.

חשוב לציין שלאינסולין יש השפעה מעכבת משמעותית על תהליך הקטוגנזה. כשרמת האינסולין גבוהה, תהליך הקטוגנזה נעצר. כשרמת האינסולין נמוכה, תהליך הקטוגנזה מתרחש. לכן, תזונה שגורמת לרמת האינסולין להיות נמוכה דרך קבע נחשבת בצדק לתזונה קטוגנית.

אני רוצה להדגיש את ההבדל בין תזונה עשירה בשומן ובין תזונה קטוגנית. תזונה עשירה בשומן יכולה להיות פשוט תזונה שמכילה כמות גדולה יותר של שומן ללא כל הגבלה של כמות הפחמימות. לכן, אצל אנשים שאוכלים תפריט לא מוקפד שכזה, רמות האינסולין עלולות להיות גבוהות בעקבות צריכה מוגברת של פחמימות, ובנוסף, הם צורכים קלוריות מיותרות שמקורן בכמות השומן הגדולה שבתפריט. אין ספק שזה לא בריא. בניגוד לכך, בתזונה קטוגנית, אנחנו מחליפים את הפחמימות בשומן. מכיוון שלשומן אין השפעה כלשהי על רמת האינסולין, השינוי גורם לשמירה על רמה נמוכה יותר של אינסולין ועל רמה גבוהה יותר של קטונים.

מקור: Pixabay

קטוזיס לעומת קטואצידוזיס

התפריט הממוצע מספק לנו קטונים בכמות נמוכה יותר מכפי שניתן למדוד בשיטות קונבנציונליות. אם נאמץ תפריט דל בפחמימות, רמת הקטונים שלנו תעלה בערך פי 10 ותגיע לכ-2-1 מילימול לליטר. המצב הזה, שבו רמת הקטונים גבוהה יותר מהרמה ה"תקינה", מבלי שהיא משפיעה על רמת החומציות של הדם, נקרא קטוזיס. אבל עלייה גדולה מדי ברמת הקטונים עלולה להשפיע על רמת החומציות בדם. כאשר רמתם עולה לערכים שגבוהים פי 10 מהערכים המוגדרים כקטוזיס (כ-20-10 מילימול לליטר), הדם הופך לחומצי.

העלייה הנוספת הזו ביותר מפי 10 היא הגבול שבין קטוזיס לקטואצדוזיס. לרוב האנשים יש דעה שלילית על קטוזיס ודיאטות קטוגניות בעקבות מה שהם שמעו על קטונים וסוכרת מסוג 1. אין ספק שחולה סוכרת מסוג 1 שמשתמש במינון נמוך מדי של אינסולין יפתח קטואצידוזיס, מצב שעלול לסכן את חייו (ולא רק בגלל רמת הקטונים הגבוהה). אולם, אצל אדם שהלבלב שלו מתפקד באופן תקין, ייצור האינסולין יספיק כדי למנוע קטואצידוזיס אפילו בעקבות צום.

תוספי קטונים

ההכרה ההולכת וגוברת בחשיבותם של הקטונים הובילה לפיתוחם של תוספי קטונים. מכיוון שהם כל כך חדשים, הבנת ההשפעה של תוספי הקטונים על השליטה ברמת האינסולין נמצאת עדיין בחיתוליה. אולם, ממצאים ראשוניים מצביעים על מגמה חיובית. במסגרת מחקר שנערך בקרב קבוצת גברים ונשים, החוקרים נתנו למשתתפים משקה שהכיל קטונים וערכו להם בדיקת סבילות לגלוקוז מייד לאחר מכן (בדיקה שנערכת אחרי שתיית נוזל מתוק). מדידת רמות הגלוקוז והאינסולין של המשתתפים העלתה כי אחרי שתיית המשקה הקטוני, המשתתפים הצליחו לפנות את הגלוקוז מהדם במהירות רבה יותר מבלי שנרשמה אצלם עלייה ברמות האינסולין. זו תוצאה מעניינת, שמעידה על כך שהקטונים משפרים את הרגישות לאינסולין. הרמות היו דומות אצל כל המשתתפים, אלא שהאינסולין פשוט פעל טוב יותר.

אם אתם מתעניינים בתוספי קטונים, בבקשה זכרו כי למרות היתרונות שלהם, סביר להניח ששתיית קטונים לא תסייע לטיפול בעמידות לאינסולין. בסופו של דבר, האינסולין הוא מה שחשוב לנו. בהקשר של עמידות לאינסולין, הקטונים רק מספקים לנו מידע אודות יכולתנו לשלוט ברמת האינסולין. כדי לטפל בעמידות לאינסולין ובכל הבעיות שנגרמות בעטיה, המטרה שלנו צריכה להיות הורדת רמת האינסולין ולא העלאת רמת הקטונים.

מעטים מאיתנו חושבים על עמידות לאינסולין כשהם בוחרים את המזון שהם אוכלים. מעטים בלבד שואלים את עצמם, "איך זה ישפיע על רמת האינסולין שלי?" אנחנו נוטים הרבה יותר לשאול את עצמנו, "איך זה ישפיע על המשקל שלי?". אין ספק שהמזון משפיע על בריאותנו – הן באיכותו והן בכמותו. אולם אף שגם למספר הקלוריות בתפריט שלנו יש חשיבות, סוג הקלוריות חשוב אף יותר. קלוריות שמגיעות משומנים, חלבונים או פחמימות מתקשרות בצורה שונה עם ההורמונים שלנו ולפיכך גם משפיעות על חילוף החומרים שלנו בצורה שונה.

ספרים נלווים: