המחנה הצמחוני: דברים שטבעונים צריכים לדעת

בתוך אותו ג'ונגל שנקרא בריאות, בדיקות הדם הן שבילים סבוכים שקשה למצוא בהם יד ורגל ללא סיוע מקצועי. מיכאל ויינפאס, רופא מומחה לרפואת משפחה המשלב בין ניסיון קליני לעולם רפואת הצמחים, העתיר עלינו בהרצאתו בכנס "טבעוני בריא 2" שפע מידע ועובדות שיעזרו לכל טבעוני להיחלץ מהג'ונגל.

ראשית, טוען ד"ר ויינפאס, לטבעונים אין בכלל צורך גדול יותר בבדיקות דם מאשר לאוכלוסיות אחרות, אם הם נוקטים בתזונה טבעונית מאוזנת ובריאה המתוכננת לספק את צורכי הגוף, אבל ישנם מספר פרמטרים חשובים שכדאי לשים לב אליהם. את המחסור בחומרים החשובים ניתן לבדוק לעתים ישירות בבדיקות דם, ולעתים להסיק בעקיפין לפי ההשלכות שנוצרות עקב המחסור.

אנמיה: הסימנים, הסיבות, הסוגים

נתחיל באנמיה. ספירת הדם בודקת בין השאר את סך כדוריות הדם הלבנות, האדומות וההמוגלובין בדם. רמת ההמוגלובין – החלבון בכדוריות הדם האדומות שקושר חמצן ונושא אותו לרקמות – חשובה במיוחד לאוכלוסייה הטבעונית. רמה נמוכה של ערכים אלה מצביעה על אנמיה, שסימניה הם עייפות, חולשה, סחרחורות וחוסר תיאבון. על מקרים קיצוניים תצביע גם משיכה לאכילת גירים. הסיבות לאנמיה מגוונות: ייצור לא תקין של המוגלובין ב"מפעל" (מוח העצם); חוסר באבני הבניין הדרושות לבנייתו – ברזל, B12 ואחרים; גם דימום מכיב בתריסריון או גידול במעי הגס יגרמו לאיבוד של ההמוגלובין שיוצר. ייתכן גם מצב הפוך של עודף המוגלובין (פוליציטמיה), השכיח במקרים של עישון. מחלה זו גורמת לנטייה מוגברת להתהוות קרישים.

אחד המדדים החשובים בבדיקת הדם הוא  MCV (mean cellular volume) הבודק את הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה. לא כל האנמיות זהות, וה-MCV עוזר לזהותן: כאשר הוא נמוך, מתחת ל-78, המשמעות היא שחסר ברזל (אנמיה מיקרוציטית). אם ה-MCV תקין אך יש אנמיה, הסיבה תהיה מחלה כרונית: דלקת מפרקים, מחלת כליות וכיו"ב. אם ה-MCV גבוה – מעל 93 – מדובר באנמיה מקרוציטית הנגרמת עקב מחסור ב-B12 או בחומצה פולית, או עקב בעיה בבלוטת התריס.

מצב של אנמיה מקרוציטית נדיר יותר, בעוד שהמיקרוציטית נפוצה יותר וסיבותיה יכולות להיות שונות: תזונת ג'אנק שאינה מספקת לגוף ברזל; הריון, בו הגוף דורש יותר ברזל; דימום כבד של נשים בימי הווסת; בעיות ספיגה עקב מחלות כמו קוליטיס, קרוהן, צליאק, גידולים ומחלות גנטיות.
פרמטר נוסף שצריך לתת עליו את הדעת הוא RDW (Red Cell Distribution Width), הבודק את מידת השונות של הכדוריות. אם חציין גדולות מאוד, הדבר מרמז על חוסר ב-B12; אם קטנות, על חוסר בברזל. אם ה-MCV תקין אבל ה-RDW גבוה, ייתכן שבדיקת ה-MCV הטעתה וקיים מצב של חוסר בברזל וגם ב-B12. כך שבדיקת הMCV לבדה יכולה לתת תוצאות שאינן אמינות.


(istockphoto)

תנו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים של "פוקוס"

ספירת הדם הלבנה (WBC – white blood cell) בודקת את כמות כדוריות הדם הלבנות. ערכים גבוהים שלה מעידים בדרך כלל על קיומה של דלקת כתוצאה מזיהום, ולפי סוג הכדוריות הלבנות ניתן להסיק על סוג הדלקת: אם הנויטרופילים (תת-קבוצה של כדוריות דם לבנות) עולים מדובר בחיידק, כשהלימפוציטים עולים מדובר בווירוס. ספירה נמוכה נגרמת עקב זיהום ויראליים או מחלות אוטואימוניות, למעט בקרב אוכלוסיות מסוימות כמו התימנים והאתיופים, המתאפיינים בספירת נמוכה מסיבות גנטיות.

על חלבונים וטבעונים

חלבון הוא מרכיב תזונה הכרחי. לא קשה להשיגו בתזונה טבעונית משילוב של דגנים וקטניות במהלך היום (לא חובה באותה ארוחה). דווקא התזונה הנורמטיבית של אוכלי כל, שבה הצריכה היומיומית של החלבון כפולה מהדרוש לגוף, יוצרת עומס על הכליות ומובילה לאי-ספיקת כליות כרונית בשיעורים אדירים באוכלוסייה המבוגרת, מעל גיל 60.

בדיקת החלבון שכדאי לבקש מרופא המשפחה כדי לבדוק את כמותו בדם הינה Total Protein. החלבון העיקרי בדם הוא אלבומין, ובין תפקידיו הוא שומר על הדם והמים בתוך כלי הדם כדי שלא תיווצר בצקת (שהיא למעשה בריחה של הדם לחלל הבין-תאי). הבדיקה תיערך כאשר עולה חשד שהכבד אינו מתפקד כראוי (האלבומין נוצר בכבד), וכשנבדק סובל מבצקות.

כמה דברים שלא ידעתם על בי-12

לוויטמין B12 נודעת חשיבות רבה בתהליכי חלוקת התאים וייצור הדם, ובתפקוד מערכת העצבים. ויטמין זה נמצא במזון מהחי ולא מהצומח, ולאחר שהוא נספג במעי הדק הוא נאגר בכבד במשך 3-6 שנים. בעבר יוצר על ידי חיידקים באדמה וכך השיגו אותו בעלי החיים; כיום, בעידן המשקים התעשייתיים, החיות אינן מקבלות את מזונן מהקרקע אלא מתערובות מוכנות שבהם יש תוספי B12, כך שגם אוכלי כל אינם מקבלים את הוויטמין בצורה פיזיולוגית.

חוסר בוויטמין עלול לגרום לבעיות נוירולוגיות כמו תחושת נימול ברגליים או בידיים, ואף להפרעות פסיכיאטריות. בזמן הריון והנקה חשוב מאוד שהאם תיטול תוסף של הוויטמין, מכיוון שהתינוק אינו ניחן ברזרבות הנאגרות אצל מבוגרים בכבד. חלק מתחליפי החלב מכילים B12, אבל אם התינוק נגמל מהנקה או מהפורמולה מומלץ להקפיד לתת לו תוסף  נוזלי.

הנטייה לחוסר בוויטמין זה בכל שכבות האוכלוסייה כה נפוצה בקרב מבוגרים, עד שארגוני הבריאות בארה"ב ממליצים לכל אזרח מעל גיל 50 ליטול את התוסף. בספרות המקצועית אין דיווחים על מקרי הרעלה כתוצאה מנטילת יתר של B12, ולעומת זאת קיימת סכנה מוחשית לנזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים לטבעונים שלא ייטלו את התוסף. על מקורות B12 מהצומח כמו אצת הספירולינה לא כדאי לסמוך, מכיוון שהיא מכילה אנלוגים ל-B12, הדומים לו במבנם הכימי אך אינם פעילים בגוף.

בבדיקת ה-B12 עצמה יש בעייתיות. ה-B12 קשור לחלבונים בדם ששמם טראנסקובלמינים, אבל מתוכם רק סוג אחד עושה את העבודה החשובה של הכנסת ה-B12 מהדם לרקמות (בעוד שכמות הוויטמין בדם אינה משנה). בבדיקת קופת החולים אנחנו מקבלים את כל הטראנסקובלמינים יחד, כך שיכול להיות מצב שבו כמות הוויטמין נראית תקינה, אך למעשה היא נמוכה. בנוסף, יש להפסיק ליטול את התוסף שבוע לפני הבדיקה כדי לקבל תוצאות אמינות.

בדיקה שעוקפת את מכשול הטראנסקובלמינים היא MMA  (Methylmalonic acid), שרמותיה עולות במצב מחסור ב-B12 גם בדם וגם בשתן (מעל גיל 70 תוצאות בדיקה זו רלוונטיות פחות). ההומוציסטאין הוא עוד בדיקת דם חשובה. זוהי חומצה אמינית המשמשת בסיס לייצור חומצות אמיניות אחרות בעזרת הB12-; אם יש בו חוסר, ההומוציסטאין אינו יכול להפוך לחומצות אחרות וכך עולות רמותיו ומעלות את הסיכון לאלצהיימר, אוסטיאופורוזיס ומחלות נוספות.

את תוסף הB12 אפשר לקחת גם פעמיים בשבוע, בהתאם לכמות החסרה. הצורה המומלצת היא מתיל-קובלאמין, בעיקר למעשנים ולחולים באי-ספיקת כליות.

חומצה פולית, ויטמין D, ברזל

החומצה הפולית חשובה לייצור ה-DNA. טבעונים אינם צפויים לחוסרים בה מכיוון שהם צורכים עלים רבים, שהם המקור העיקרי לחומצה, אך חשוב לציין אותה מכיוון שמאגריה בגוף קטנים יחסית, ולכן המחסור ייתן את אותותיו במהירות.

אנחנו חיים בתקופה של חוסר בוויטמין D, המשפיע לרעה על מצבי סוכרת, השמנה, בעיות עור, סרטן, בריאות העצם ועוד. רוב הוויטמין לא מגיע אלינו מהתזונה אלא מחשיפה לשמש; חוסר בחשיפה, כמו גם שימוש במסנני קרינה (אפילו מסנן בדרגה 15 מוריד ב-99 אחוז את ספיגת הוויטמין), השמנה, גיל, עור כהה ומחלת עור יגרמו לחוסר. חשיפת העור במשך 15 דקות ביום לשמש בשעות הלא מסוכנות וללא מסנני קרינה תעזור, אם כי מומלץ לא להתקלח באותו יום לאחר אמבטיית שמש כדי לאפשר לעור לעבוד ולספוג. טבעונים סובלים מרמות נמוכות במקצת של ויטמין D לעומת שאר האוכלוסייה.

בחזרה לברזל, ציין דוקטור ויינפאס כי רובו מגיע לגוף מהתזונה. בהגיעו למחזור הדם הוא נקשר לחלבון טרנספירין שנושא אותו בדם להיכן שהגוף זקוק לו. חלבון הפריטין אוגר אותו בכבד. בדיקת הברזל הבסיסית של קופת חולים אינה אמינה, מכיוון שרמת הברזל עולה ויורדת במהלך היום. רמת חלבון הפריטין האוגר את הברזל מצביעה באופן אמין יותר על חוסר/עודף, אבל הפריטין הוא רב תחומי – כשיש דלקת הוא עולה. לכן חשוב לקרוא בו-זמנית את רמות הברזל, הפריטין והטרנספירין. באנמיה של חוסר ברזל, לדוגמה, הברזל יהיה נמוך, הפריטין יהיה נמוך אם אין דלקת, ואילו הטרנספירין עולה. באנמיה של מחלה כרונית הפריטין עולה, הברזל נמוך והטרנספירין נמוך.

אנמיה על רקע חוסר ברזל לא קיימת בקרב טבעונים ברמות גבוהות יותר לעומת אוכלי כל. רמות הפריטין כן נמוכות יותר, אך יש בכך יתרון כי פריטין גבוה מצביע על סיכון למחלות לב וסרטן. לעודפי ברזל אין יתרון.

חשוב לדעת שחומרים מסוימים מפחיתים את רמת ספיגת הברזל, כמו תרופות, קפה או תה בסוף הארוחה, יין ודיאט קולה. גם חומצות שנקשרות למינרלים כמו החומצה האוקסלית, שנמצאת בתרד ובמנגולד, מעכבות ספיגת ברזל וסידן במעיים, ולכן כדאי לבחור בחוכמה את העלים לשייק הירוק של הבוקר אם הוא מיועד בין השאר להעלות את רמת הברזל.

אבץ, יוד, סידן ואומגה 3

חוסר באבץ יגרום לחוש הטעם להתכהות, לנשירת שיער, עייפות, לאי-ריפוי פצעים ועוד. אין חשיבות גדולה לבדיקתו במעבדה מכיוון שהבדיקה אינה אמינה, אך חשוב פשוט לצרוך אותו, מכיוון שהוא אינו דומיננטי בתפריט הטבעוני.

יוד הוא מינרל חיוני לתפקוד בלוטת התריס, שדרושה לגופינו כמות קטנה בלבד ממנו. מקורות טובים ליוד הם אצות דוגמת נורי וואקמה. "אויביו", מעכבי ספיגת היוד בבלוטת התריס, הם המזונות הגויטרוגנים כמו סויה, ברוקולי, כרוב או בוטנים. מכיוון שאלה מזונות בריאים, לא רצוי להימנע מהם אלא לבשל אותם, מה שמנטרל את עיכוב הספיגה. אפשר גם לצרוך מלח מועשר ביוד. אי אפשר לבדוק את רמת היוד באופן ישיר בבדיקות הדם, אבל אפשר לבדוק בהקשר אליו את תפקוד בלוטת התריס, האחראית על ויסות חילוף החומרים.

הסידן חשוב למשק העצמות, אבל גם לשרירים ולתפקוד הלב. בדיקת הדם של הסידן אינה אמינה מכיוון שרובו נמצא בעצמות ולא בדם, אך לא חסרים מקורות לסידן בתזונה טבעונית – כמו אצות, כרוב, ברוקולי ושומשום. ההמלצה היא לצרוך 1000 מ"ג ליום, אבל כמות זו לוקחת בחשבון איבוד רב של סידן עקב עישון, חוסר חשיפה לשמש, וצריכת חלבון חומצי מהחי, כך שגם 600 מ"ג ליום יכולים לעשות את העבודה.

חומצת השומן אומגה 3 נמוכה יותר אצל טבעונים. היא קשורה לבריאות הלב ומערכת העצבים, ומקורותיה בתזונה צמחית הם צ'יה, פשתן ואגוזי מלך, אך לנשים הרות או מניקות מומלץ לקחת אותה כתוסף מסוג DHA.

לסיכום שפע המידע הזה, אלה הבדיקות עליהן המליץ ד"ר ויינפאס במיוחד:  CBC, MCV, RDW, אלבומין, פרוטאין, B12, הומוציסטאין, MMA, ויטמין D, תפקודי תריס. מעתה לא רק שמות סתומים, אלא ידע שאתו אפשר לגשת לקופת החולים.

אמבר רוגע, שפית מזון בריאות צמחוני-טבעוני ומנחת סדנאות לתזונה טבעית; יצרנית מתוקים אורגניים ובעלת קייטרינג גורמה לאירועים קטנים. לאתר הבית

 ספרים בנושא: