התמודדות עם קשרים חברתיים ההולכים ומתרחבים

מתוך הספר הורה רגיש מאוד

ההיכרות עם אנשים חדשים (הורים של ילדים אחרים, מורים, מדריכים וכיוצא באלה) מסבה לכם אי נוחות?
הורים נדרשים לתחזק - ברמה כזו או אחרת - מערכות יחסים עם גורמים שונים ומגוונים. גם הורים רגישים מאוד שהינם מוחצנים מתלוננים על המעורבות החברתית האינסופית הנדרשת מהורים, מאחר שהם זקוקים לזמן מנוחה ולזמן שקט לא פחות מהורים רגישים מופנמים. למן הרגע שהן נכנסו להיריון, דרך כל התקופות שבהן ילדיהן למדו בבית הספר או בתיכון, היה נדמה – כך הרגישו אותן אימהות רגישות מאוד – שאנשים סברו כי יצירת חיבור חברתי עימן סביב הילד שלהן היה כמעט בגדר זכותם הטבעית, והם ציפו מהן לשתף פעולה. זה היה נכון אפילו לגבי זרים, שהיו ניגשים להרעיף חיבה על התינוק או על הילד הקטן שלהן, ואחר כך לעיתים קרובות גם מתחילים לחלק עצות או לשתף בחוויות ההורות האישיות שלהם, כאילו כבר היו בעיצומה של שיחה שכבר החלה. אני מניחה ש"דרוש כפר שלם בשביל לגדל ילד", אבל אולי באותם כפרים כולם ידעו מיהם האימהות והאבות הרגישים מאוד, כך שהם גם ידעו מתי מוטב להניח להורים האלה לנפשם.

עבור אנשים רגישים מאוד, אינטראקציות חברתיות הן מציפות במיוחד. תמונה: Canva

פרט לגירוי החברתי הנוסף והבלתי רצוי, אם לא תתאמצו או תסרבו לפטפט בלבביות עם הורה אחר, או עם אדם אחר שפשוט מחבב ילדים, כמעט כאילו בן רגע הפכתם לחברים הכי טובים, אתם עלולים להיתפס כמרוחקים, ביישנים או פשוט לא ידידותיים. לכן הורים רגישים מאוד רבים חוששים שאם הם ייתפסו כ"שונים", הם יפגעו במוניטין של ילדיהם.

כפי שמספרת אימא רגישה מאוד:

אני חוששת שהבת שלי תרגיש נבוכה בגללי ושהיא תתבייש בי מפני שהחברים שלה לא יכולים לבוא אליה הביתה כל יום. מה ההורים האחרים יחשבו עליי?

כמובן שייתכן כי חלק מהאנשים שתפגשו בעודכם מגדלים את ילדיכם עשויים להפוך לחברים הכי טובים לכל החיים. אנשים יכולים ליצור ביניהם חיבור עמוק מאוד בעודם עוברים יחדיו שינויים משמעותיים או תקופות קשות בחיים, ותוך כדי כך חולקים חוויות, טיפים, ומעל לכול תמיכה רגשית. זאת סיבה נוספת שבגללה קשה להפנות את הגב לכל אותן מערכות יחסים פוטנציאליות, ובהחלט לא הייתי ממליצה לעשות זאת באופן קבוע. בעודכם מתרועעים עם הורים אחרים, יתאפשר לכם להיחשף לקשת רחבה ומגוונת של אנשים. עם מבחר כה רחב, יהיה לכם קל יותר למצוא הורים אחרים החולקים עימכם ערכים, תחומי עניין ותכונות אישיות. שימו לב במיוחד להורים רגישים מאוד אחרים. ייתכן כי תזכו לרכוש מספר חברים לחיים.

עם זאת, אפילו בילוי עם חברים עלול להיות מציף רגשית. כל האנשים הרגישים מאוד תופסים אינטראקציות חברתיות כמעוררות במיוחד, מפני שבכל אינטראקציה חברתית אנחנו מבצעים עיבוד מעמיק של מה שנאמר ושל מה שברצוננו לומר בתגובה, תוך כדי שאנו חשים אמפתיה, בין שאנחנו חפצים בכך או לא. ואז אנחנו גם שמים לב לכל הדקויות הקשורות במה שקורה סביב האינטראקציה, במסגרת האינטראקציה ובאדם השני. פירוש הדבר שקרוב לוודאי כי גירויים חברתיים הם המקור לרוב הגירויים שעימם אנחנו מתמודדים בחיים, ומכאן שהם המקור לחלק נכבד מתחושת ההצפה שאנחנו חווים.

כל האינטראקציות החברתיות כרוכות ברגשות. בפרק האחרון דנו בפחד, בעצב ובכעס, רגשות אשר בדרך כלל קשורים לאנשים, אולם יש רגשות שהינם חברתיים במיוחד, כגון אשמה וגאווה. ("אהבה" ו"חיבה" הן לא ממש רגשות, אלא יותר כוחות המניעים להיות בקשר עם מישהו, מה שמוביל לרגשות רבים.) כעת נדון בארבעת הרגשות החברתיים, ולאחר מכן נעסוק בסיטואציות ספציפיות, כגון אינטראקציות עם הורים אחרים סביב מפגשי משחק ותקשורת מול מורים, מדריכים, רופאי ילדים ואנשי מקצוע אחרים המעורבים בחיי ילדכם.

הרגשות החברתיים

הרגשות החברתיים עשויים להתעורר בכל פעם שאתם נמצאים בחברת אנשים אחרים. רגשות אלה כוללים: ביישנות, אשמה, בושה וגאווה.

ביישנות

ביישנות היא פחד מפני שיפוט חברתי, אשר עלול להוביל לדחייה חברתית ולבידוד. לעיתים קרובות אנשים רגישים מאוד חווים את מה שאני מכנה בספר אדם רגיש מאוד "הגלישה ההדרגתית לביישנות". עצם הפיכתכם להורים מעניקה לכם הזדמנויות חדשות לפתח ביישנות מעצם הקרבה אל כל כך הרבה אנשים שבעת ובעונה אחת זהים לכם וכלל לא זהים לכם. ייתכן שתהיו אלה שעומדים בצידי המגרש בדממה במסגרת משחק כדורגל, במרחק ביטחון מהצעקות והרכילויות של שאר ההורים. אולי בעבר הצטרפתם אליהם וחזרתם הביתה מותשים כפליים. או שציוותו אתכם להורים לתלמידים חדשים בבית הספר, במטרה להקל עליהם את המעבר. ההורים האחרים מפטפטים כאילו הם מכירים כל חייהם. מאחר שסביר להניח שאתם כבר חשים מוצפים, אתם עדיין רק מתבוננים וסופגים את הכול. אולם אז אתם מתחילים לדאוג שאינכם חלק מהקבוצה – פחד אנושי עמוק – או שמא אנשים אחרים תוהים מה לא בסדר בכם. אז אתם נכנסים לקבוצה ולשיחה השוטפת המתנהלת בין האנשים, אבל אפילו הצפה בעוצמה בינונית מקשה עליכם לתקשר בצורה קלילה וזורמת. לאחר מכן, אתם מרגישים שהתנהגתם מוזר.

הנה הגלישה ההדרגתית לעבר ביישנות: אולי אתם מתחילים להימנע מהסיטואציות האלה עם הורים אחרים, אשר מתחילים לרקום יחדיו קבוצה חברתית הדוקה. בעקבות כך, כשעליכם להיות בחברתם אתם חווים עוררות גבוהה אף יותר מהרגיל, מפני שלא משנה אילו מיומנויות חברתיות הצלחתם לרכוש, אתם מטילים בעצמכם ספק. אני חוזרת ומזכירה, ביישנות היא פחד מפני שיפוט חברתי, וכעת אתם חווים ביישנות לכל הפחות בקרבת הורים מסוימים אחרים. התופעה הזאת לא קורית לכל הורה רגיש מאוד, אבל רובכם נמצאים בסיכון לביישנות בעת שאתם נכנסים לקבוצה חברתית חדשה, שבמסגרתה אנשים אחרים יוצרים קשרים (ואפילו מגבשים קליקות) מהר יותר מכם. הם לא חווים הצפה מגירויים בעודם נמצאים בקבוצות חדשות כפי שכנראה קורה לכם. למעשה, קרוב לוודאי שמדובר בדרגת הגירוי המדויקת עבורם, ולכן הם משוחחים עם הורים אחרים כאוות נפשם.

מה לעשות בקשר לביישנות בחברת הורים אחרים?

• הקפידו להתחבר בדרך כנה: חייכו, צרו קשר עין, גלו אמפתיה כלפי כל מה שאומר שותפכם לשיחה, אפילו "וואו, אני מותש". אתם יכולים לומר, "כן, זה באמת מתיש." אחר כך הציעו לו מחווה קטנה: "הנה. אתה יכול לשבת, אם אתה רוצה." אם אתם מכירים את האדם ומחבבים אותו, אמרו, "אני ממש שמח לראות אותך פה."
• חפשו אחר הורים אחרים בסיטואציה החברתית שעומדים מן הצד ואינם משתתפים בה, ונסו להכיר אותם. נסו להעלות בשיחה איתם את תחושת ההצפה שהסיטואציה מעוררת בכם. ייתכן שאפילו תגלו שאתם עומדים מול הורה רגיש מאוד, עם אדם מופנם או עם אדם שהוא גם רגיש מאוד וגם מופנם.
• התיידדו עם כל הורה רגיש מאוד שיוצא לכם לפגוש, וכשעליכם ללכת לאירועים, לכו יחד איתם.
• נסו להימנע מקבוצות חברתיות גדולות. היצמדו לקבוצות הקטנות יותר, בייחוד לקבוצות הכוללות מספר אנשים שאתם כבר מכירים.
• אם אתם יודעים שתצטרכו לשוחח עם אנשים, תכננו מראש על מה תדברו – משהו מעניין, אך לא שנוי במחלוקת, הקשור בחוויית ההורות המשותפת לכם. אחר כך עודדו את בן השיח שלכם לדבר, ופשוט הקשיבו לו בסקרנות. (סוד שכנראה כבר יצא לכם ללמוד: אנשים אוהבים לדבר על הילדים שלהם, והם יעריכו אתכם על נכונותכם להקשיב.)
• כשאתם עומדים להצטרף לקבוצה, שוחחו תחילה עם האדם שאתם הכי מכירים והכי מחבבים, במקום שפשוט תיכנסו ותעמדו בחיבוק ידיים עד שמישהו יכיר בנוכחות שלכם.

ספרים נלווים: