יש קשר בין עייפות כרונית למיקרוביום? אז זהו, שכן.

מתוך הספר "עייפות כרונית".

המעי הדליק

מחקרים חדשים ומרתקים בדקו כיצד הורמונים חיים ונושמים במערכת העיכול, ויש גם מחקרים שהוכיחו כי חיידקי המעי קשורים קשר הדוק למערכת החיסונית. היום ידוע לנו גם ש- %80%-70 מהמערכת החיסונית ממוקמים במעי. החיידקים האלה הם הדבר הראשון שהמזון, הנגיפים, החיידקים או הרעלים פוגשים כשהם עושים את דרכם לאורך מערכת העיכול. המעי מתקשר באופן רציף גם עם ההורמונים, שכן, לתאי מערכת העיכול יש קולטנים שחשים בכל סוגי השינויים ההורמונליים. חוקרים מצאו ש-90% מההפרעות ההורמונליות קשורות לחוסר איזון במערכת העיכול.

לדברי ד"ר ג'סטין סוננברג, פרופסור חבר למיקרוביולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, אחד ממחברי הספר The Good Gut וחוקר מוביל בתחום חיידקי המעי, "החיידקים המצויים במעי שלנו מכתיבים את נקודות האיזון של המערכת החיסונית בכל הגוף. הם יכולים להשפיע על גורמים כמו זיהומים בדרכי הנשימה, על איכות התגובה שלנו לחיסונים ועל הקצב שבו מחלה אוטואימונית תתקדם. לכן, יש משמעות רבה כל כך לעובדה שחלק גדול מהמערכת החיסונית מצוי במעי. עלינו להבין שהתהליכים האלה לא משפיעים רק על מה שקורה במעי, אלא על הגוף כולו".

תמונה: Canva

במערכת העיכול מתנהלת כל הזמן תקשורת מרתקת בין המערכת החיסונית לחיידקי המעי, שבמאמץ משותף, חוסמים פתוגנים, חלקיקי מזון ורעלים. אבל התקשורת הזו עלולה להיקטע או להשתבש, והדרך שבה זה קורה פשוטה למדי. כשאנחנו אוכלים מזון כלשהו, חיידקי המעי מרגישים את האוכל ושולחים מסר לתאי החיסון. חיידקי המעי ותאי החיסון מחלקים את המזון שאנו אוכלים לשני מחנות: מזון שהם מכירים, ולכן "מאשרים" אותו (בדומה למנגנון של בקרת איכות) או מזון שהם אינם מכירים, ולכן "דוחים" אותו ומסמנים אותו כפולש זר.

כדי להבין זאת טוב יותר, ניקח לדוגמה מזון שהמעי שלנו מזהה. חשבו על פרי כלשהו שאכלתם לאחרונה, ונניח שמדובר באוכמנית. אני מתכוונת לפרי הטבעי והטרי בשלמותו, ולא לחתיכת אוכמנית בתוך גלידה או עוגה. ללא ספק, זו בחירה תזונתית בריאה! בכל אופן, האוכמנית הזו תחל את מסעה לאורך מערכת העיכול. היא תגיע לקיבה ואז למעי, ושם צבא שלם של חיידקים יבחן אותה ויחליט מה הגוף שלנו יכול לקבל ממנה. במסגרת אותה תקשורת מורכבת שהחוקרים עדיין אינם מבינים די הצורך, מערכת בקרת האיכות הזו תזהה את האוכמנית, והמסרים שיוחלפו בין המעי למערכת העיכול יאפשרו לה להמשיך במסעה. האוכמנית תקבל אישור והרכיבים התזונתיים שלה יפורקו ויישלחו למקום שבו הם נדרשים דרך זרם הדם.

כעת, בואו נראה מה קורה בגופנו כשאנחנו שותים אייס קפה, לדוגמה. כשהמשקה עובר דרך מערכת העיכול, חיידקי המעי עלולים שלא לזהות את כל מרכיביו הרבים או לזהות רק את חלקם – כמו החלב, הסוכר, תמציות הטעם והשמנת המתוקה – אבל לקבוע שהם רעילים. מה מפעיל את פעמוני האזעקה האלה? כל מרכיב מעובד, כמו חומרים כימיים בתמציות הטעם או אפילו בחלב. בשלב הבא, חיידקי המעי "ידברו" עם המערכת החיסונית ויזהירו אותה שפולש זר נכנס למערכת. תאי החיסון יציפו את האזור, יסלקו משם את כל החומרים המזיקים ויכניסו פנימה את הקלוריות, הסוכר, הפחמימות והחלבונים. החלב או החומר המשמר (תלוי באדם) עלולים לפגוע בציפוי הפנימי של המעי, מה שיפעיל פעמוני אזהרה נוספים במערכת החיסונית, שבתגובה, תשלח תגבורת לאזור הפגוע. התהליך הזה עשוי לחזור על עצמו אם לדוגמה נאכל מאפה מתוק לצד המשקה. כשהמרכיבים המעובדים שבמאפה מגיעים למערכת העיכול הגוף אינו מזהה אותם, ובעקבות כך, המערכת החיסונית תשלח לשם גדוד חיילים נוספים כדי לבדוק אותם. המתקפות החוזרות ונשנות עלולות ליצור דלקת חריפה במעי. אם לא תאפשרו לגוף שלכם לנוח ולהשתקם, תמנעו ממנו שעות שינה ותכריחו אותו לעבוד קשה גם בשעות הלילה, מערכת העיכול והמערכת החיסונית יגיעו למצב של תשישות. מכיוון שהן לא מספיקות לנוח, אתם עלולים לפתח דלקת כרונית. אם תמשיכו לאכול ג'אנק פוד מעובד שגופכם אינו מסוגל לזהות את מרכיביו, וכמובן גם לא להפיק ממנו תועלת תזונתית כלשהי, צפויה לכם הפתעה לא טובה. יצרתם לעצמכם סביבה שבה צוות התגובות של הגוף מותש בשל המשברים הבלתי פוסקים ואינו יכול לבצע את תהליכי התיקון הנדרשים.

זו למעשה מהות הבעיה של התזונה המודרנית שלנו. הוסיפו לכך חומרים כימיים, רעלים כמו אלכוהול, תוספים מלאכותיים, צבעי מאכל וזיהום אוויר, ותקבלו את תרחיש הסערה המושלמת לדלקת במעי.

מעי דליף

לכן, אם אתם מרבים לאכול מזונות מעובדים, ובנוסף, יש לכם מבנה גנטי שמקשה על תפקוד המערכת החיסונית או שמצב חיידקי המעי שלכם אינו מיטבי, מערכת העיכול שלכם תיפגע. היא לא תוכל לעכל היטב את המזון שאתם אוכלים ותתחילו לסבול מבעיות בריאות שונות, מעייפות, מנפיחות וממחלות אוטואימוניות. עודף סוכרים ורעלים גורם לחיידקי המעי לצאת מאיזון, וזה גם מה שמתרחש בגלל שימוש באנטיביוטיקה, תרופות נוגדות דלקת מסוג NSAID וגלייפוסט. כל הגורמים האלה יוצרים סדקים או חורים בציפוי הפנימי של המעי, שדרכם החיידקים עלולים "לדלוף" לזרם הדם, לגרום לדלקת מפושטת ולשבש את התפקוד החיסוני. מצב זה ידוע בשם "מעי דליף".

ואז מגיעה הנפיחות הבלתי נמנעת והתשישות המתסכלת כל כך, שיכולה להעיד גם על מצב של מעי דליף, שללא טיפול עלול לגרום לבעיות עיכול חמורות, לבעיות עור קשות ולמחלות כרוניות אחרות. מה שגרוע מכך הוא שרופאים גסטרואנטרולוגים רבים משוכנעים שחלק ניכר מהמטופלים הסובלים ממעי דליף יפתחו בעתיד בעיות גסטרואנטרולוגיות קשות, שחלקן בלתי הפיכות.

ספרים נלווים: