למה כדאי לכם לאכול אצות

מתוך הספר: נטורופתיה - כוח הריפוי העצמי של הגוף

אצות הן צמחים פשוטים הגדלים במי-ים או בבריכות. אין להן פרחים או פירות וגם לא שורש או גזע. קיימות אצות בצבעים אדומים, ירוקים וחומים. ככל שהאצה גדלה במים עמוקים יותר, ללא קרני שמש, כך צבעה כהה יותר. הצבעים השונים נוצרים מתרכובות של מינרלים שונים.
האצות ידועות כמזון מזה זמן רב בהיסטוריה האנושית, אך מי שפיתח וניצל אותן כמזון, הם היפנים. את האצות אוכלים בדרך-כלל כדפים יבשים או כאבקה, ואז ניתן להוסיף אותן כמלח לסלטים או לרטבים.

אצות-ים
אצות-הים הן המקור הטבעי והעשיר ביותר במינרלים. המינרלים האנאורגניים של מי-הים נספגים בגוף האצה ויחד עם התרכובות האורגניות שלה, הם מגבירים את יכולת הגוף לספוג את החומרים שבה. באצות-הים יש חלבונים, אנזימים, סיבים, ויטמינים ומינרלים רבים ולכן הן נחשבות למזון שלם. באצות יש כמויות גבוהות במיוחד של ברזל, נתרן, אשלגן, סידן ויוד, שהוא המרכיב העיקרי בהורמונים של בלוטת התריס, האחראית על קצב חילוף החומרים. לכן, אצות-הים מפחיתות רמות גבוהות של TSH – הורמון המופרש מבלוטת ההיפופיזה במצב של חוסר הפרשת הורמונים מבלוטת התריס. לכן, אנשים הסובלים מלחץ-דם גבוה או מיתר-פעילות של בלוטת התריס, חייבים לשים לב לכמות אצות-הים שהם אוכלים, בעיקר אם הם לא מאוזנים.


סלט אצות (istockphoto)

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

סוגי אצות-הים הם:
• קלפ (Kelp) – אצה רב-תאית ענקית מהסוג המסחרי ביותר. היא מכילה סיבים תזונתיים בלתי-מסיסים המשפיעים על ניקוי המעיים, חומרים אנטיביוטיים המחזקים את מערכת החיסון וכן רכיבים תזונתיים המשפרים את הפעילות האנזימתית ומשפיעים לטובה על המטבוליזם (חילוף חומרים) של השומנים בכבד. בנוסף נמצא, כי אכילת האצה יכולה למנוע התפתחות של סרטן השד.
• נורי (Nori) – אצת הסושי (מאכל המקובל במטבח היפני), הנמכרת כדפים יבשים. כדי להשתמש בה, משרים אותה במים חמים כ-20 דקות ואז מגלגלים עם אורז מבושל. האצה עשירה בסיבים תזונתיים ובמינרלים כמו ברזל, סידן, זרחן, אשלגן, יוד ונתרן.
• קומבו (Kombu) ו-ווקאמה (Wakame) – אצות נוספות שנמצאות בשימוש במטבח היפני ומכילות, יחסית לשאר האצות, יותר ויטמין B12.
• אגר-אגר – האצה הראשונה שפותחה ביפן והיתרון שלה הוא בכך שאין לה טעם וריח. זו הסיבה שמשתמשים בה לייצור של גלידות ומקפאים, כתחליף לג'לטין מהחי. האצה היא ברובה פחמימה מורכבת. יש בה בעיקר סיבים ומשתמשים בה כגורם משלשל.
• חסת-ים – צמח ירוק הדומה לחסה ויכול לשמש כירק טרי לסלט. כמו כן, ניתן להוסיף אותו במצב יבש למרק או לבשל אותו. חסת-הים מכילה כמות גדולה של סיבים ופחמימות מורכבות, ולכן היא מוסיפה נפח למזון.

אצות בריכה
אצות הבריכה גדלות בבריכות מים מתוקים.
• ספירולינה (Spirulina Platensis) – אצה כחולה ירוקה בצורת חוטים, הידועה בערכה התזונתי הרב. היא מכילה חלבון מלא (כלומר, את כל סוגי חומצות האמינו), עשירה בבטא-קרוטן, אין בה יוד כמו לאצות-הים ויש בה ערכים גבוהים של ויטמיני B (חוץ מ-6B). היא מכילה כמויות גבוהות מאוד של חומצות השומן החיוניות גמא-לינולאית, לינולאית ולינולנית וכן כלורופיל, המשמש לחיזוק כללי ולהגברת האנרגיה. הספירולינה משפרת מצבי אנמיה ובעזרת רכיבים נוגדי חמצון שנמצאים בה, היא מגנה על הכבד, תומכת במערכת החיסון ועוזרת בדה-טוקסיפיקציה של מתכות כבדות. במחקר שנערך על הספירולינה נתגלו רכיבים תזונתיים אשר הוכחו כפועלים על העורקים ומאפשרים את הרחבתם – פעילות הדומה לפעילות התרופות לדילול הדם.
• כלורלה (Chlorella Vulgaris) – אצה ירוקה חד-תאית, בעלת ערך תזונתי הדומה לספירולינה. היא מכילה חלבון מלא, כמויות נכבדות של ויטמיני B, ויטמין C, E, K ובטא-קרוטן ומהווה את אחד המקורות העשירים ביותר לוויטמין B12. כמו כן, היא מכילה מינרלים רבים וביניהם אשלגן, זרחן, מגנזיום, סידן, ברזל ויוד. אצת הכלורלה מהווה גם מקור זמין וטוב לחומצה אלפא ליפואית, שהיא בעלת פעילות נוגדת חמצון, החשובה לטיהור הגוף מחומרים רעילים ומשתתפת בייצור אנרגיה מפחמימות. אצת הכלורלה מצטיינת בעיקר בריכוז גבוה של כלורופיל ומכאן קיבלה את שמה. לאצת הכלורלה מייחסים תכונות רפואיות של שיפור פעילות מערכת עיכול, מניעת זיהומים במערכת העיכול וניקוי רעלים. הכלורלה ידועה כבעלת יכולת האטת תהליכי ההזדקנות, בגלל מגוון תכולת נוגדי החמצון שבה. במחקר מסוים אף נמצא כי היא יכולה גם למנוע קטרקט, הידוע כמצב המתפתח כתוצאה ממחסור בנוגדי חמצון. כמו כן, בגלל תכולת הכלורופיל הגבוהה שלה, היא משפרת מצבי אנמיה ומגבירה את ייצור תאי הדם האדומים.

ספרים נלווים: