מה גורם לנו לבעיות עיכול?

מה שנכנס לפינו משפיע ישירות על מערכת העיכול ועלול לגרום לה להפרעות בתפקוד. אפילו החשיפה שלנו לרעלים סביבתיים עלולה לתרום ישירות להתפתחות תסמינים של תסמונת המעי הרגיש, שנחשבת לאחת מהפרעות העיכול.

תזונה לא מתאימה

דרך אחת לסייע למעיים לתפקד באופן מיטבי היא על-ידי שיפור הבריאות הכללית, באמצעות הנחת יסודות תזונתיים איתנים.
המין האנושי קיים כבר כ-200,000 שנים, והוא שרד על-ידי אכילת המזון שהטבע סיפק לו. בני האדם הם ציידים ומלקטים, והם אוכלים מיני בעלי חיים וסוגים רבים של צמחים, זאת על-פי מיקומם ובהתאם לעונות השנה. לפני כ-10,000 התחלנו להוסיף לתפריט מוצרי חלב ודגנים. בני האדם למדו – ללא ספק בדרך של ניסוי וטעייה – להכין את המוצרים הללו כך שיהיו אכילים וקלים לעיכול. גם היום נמשכים ניסויים תלויי-תרבות בנושא ייצור ועיבוד מזון, אך עלינו לזכור שרק בחלוף דורות אחדים ניתן להבחין במלוא השפעתם של השינויים הנוצרים. כל תהליך שהחל לפני פחות מ-1,000 שנים, נחשב עדיין לניסוי. מאז שהמהפכה התעשייתית שינתה את אופן ייצור המזון, אנו נמצאים בעיצומו של ניסוי שהיקפו חסר תקדים.

תמונה: Canva

כל היבט, החל באופן גידול המזון ועד לתיבולו, השתנה אף יותר במהלך 50 השנים האחרונות, ולא תמיד לטובה. חומרי דישון פטרוכימיים, קוטלי עשבים, חומרי הדברה וחומרים משמרים – כל אלה הומצאו לאחר מלחמת העולם השנייה. קוטלי עשבים וחומרי הדברה המשמשים בחקלאות לגידול מזון לבעלי החיים, עלולים להגיע לבשר התעשייתי ולמוצרי החלב. הרקמות שלנו סופגות את הרעלים האלה, המזיקים למערכת העיכול שלנו ולבריאותנו הכללית.

הזמינות של סוכר, אורז לבן וקמח לבן החלה רק לפני 150 עד 200 שנה. עיבוד הדגנים השתנה: בעבר נעשה ייצור הקמח באמצעות טחינה איטית באבן, וכיום הוא מבוצע בתהליך אוטומטי לחלוטין. בתהליך העיבוד הזה החיטה מאבדת, באופן מלא או חלקי, 39 רכיבים תזונתיים.

מהנתונים שפירסם משרד החקלאות האמריקאי בשנת 2007, הצריכה השנתית של דברי מתיקה מעובדים (סוכרים וסירופ תירס עתיר פרוקטוז – HFCS) לנפש מגיעה ל-70 ק"ג בערך, כלומר – צריכה יומית של קרוב לכוס סוכר ליום לאדם. הסוכר מהווה קלוריות ריקות, ובנוסף, הוא מפר את האיזון של המינרלים, שהם גורמים הפועלים במשותף עם הוויטמינים והאנזימים.

הסוכר עלול לפגוע פגיעה של ממש במערכת החיסונית ולגרום לצמיחת יתר של מחוללי המחלות במערכת העיכול, מה שעלול להוביל להתפתחות של תסמונת המעי הרגיש.
לצריכת המזונות המעובדים הללו השפעה שלילית מיידית על בריאותנו ורווחתנו, כאשר אחד ההיבטים לכך הוא גרימת הפרעות במערכת העיכול.
המזונות המעובדים ממכרים, הן מהבחינה הגופנית והן מהבחינה הפסיכולוגית, והזמינות הנוחה שלהם דוחקת את המזון המלא מתפריטים רבים. המחקרים מעידים על עלייה בשיעור התחלואה בכל המחלות הכרוניות, לרבות תסמונת המעי הרגיש. כמו כן, מהמחקרים עולה כי קיים מִתאָם בין דפוסי הצריכה של מזונות מעובדים לשיעור התחלואה.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

אלרגיות למזון ורגישויות

אפילו מזונות מלאים וטובים לבריאות עלולים לגרום לתסמונת המעי הרגיש ולבעיות עיכול אחרות אם יש לכם אפילו רגישות קלה או אי-סבילות לאותו מזון או לצירוף של מזונות.
אלרגיות למזון (הנגרמות על-ידי הנוגדנים IgA  ו-IgG) מתבטאות בתסמינים מעודנים אך מצטברים, שעלולים להופיע ימים לא מעטים לאחר אכילת המזונות הגורמים לאלרגיות.
למרבה המזל, היום ניתן לבצע בדיקת דם הבודקת את הנוגדנים IgA  ו-IgG, ומטרתה לאתר אלרגיות מושהות למזון.

אי-סבילות למזון קשה עוד יותר לזיהוי, מאחר שלא קיים מבדק רפואי לאיתור הבעיה. ההגדרה של אי-סבילות למזון היא חוסר היכולת לעכל או לעבד מזון כלשהו או קבוצת מזונות. במקרה של אי-סבילות מתפתחים תסמינים עיכוליים ואף תסמינים נוספים כגון עייפות, ערפול, גזים ומיחושים. תזונה מתוכננת היטב, הבאה לאחר מבדק גירוי של המזונות, כלומר הסרה מהתפריט של מזונות מסוימים והשבתם בהדרגה כדי לבדוק אם נוצרת תגובה לסוג מסוים של מזון, תגדיר רגישות ואי-סבילות למזונות שונים. כדי לקשור בין תסמינים למזונות מסוימים, יש לנהל רשימות קפדניות במהלך מבדקי הגירוי של המזונות, בשל תגובות מאוחרות.

המזונות המרבים לגרום להיווצרות של תסמינים הם חיטה, חלב ומוצריו, ביצים, סויה, תירס, דגים, אגוזים, סוכר, לימון, קקאו ושמרים.

חשיפה לרעלנים

קשה לצפות ממערכת העיכול לתפקד כראוי אם היא ניזונה מחיקויי מזון או מחומרים המיוצרים באמצעים כימיים, המצויים בשפע בתפריט המערבי המצוי. חומרים אלה עלולים לגרות את המעיים, במיוחד כאשר משלבים ביניהם.
איננו יודעים עדיין כיצד בריאותנו מושפעת ממגוון החומרים המלאכותיים הנמצאים במזון, במשקאות ובסביבתנו בכלל. למזונות שלנו מתווספת רשימה ענקית של חומרים שנוצרו במעבדה, חלקם מקורם במזון (כגון מונוסודיום גלוטאמט), אחרים הוכנו מנפט (לדוגמה חומרים משמרים כגון BHA ו-BHT, צבעי מאכל וחומרי טעם וריח). למשל, קמח לבן הוא קמח חיטה שהולבן באמצעות על-תחמוצת בנזואיל, כלור דו-חמצני ואזודיקרבונאמיד (azodicarbonamide).

רעיון העומס הכללי

התפקוד של מערכת העיכול שלכם תלוי בבריאותכם הכללית, במיוחד בבריאותו של הכבד. כבד הכורע תחת עומס יתר אינו יכול לנטרל ביעילות את הרעלנים, וכשהם מופרשים מהכבד העמוס לעייפה אל המרה, הם עלולים לגרום ישירות לגירוי של המעיים, ובעקבות זאת לתסמונת המעי הרגיש.

אנו חיים בתוך עיסה של רכיבים מעשה ידי אדם: כל מה שאנו נושמים, מריחים או מושחים על עור הגוף והגולגולת עלול להשפיע על בריאותנו. כל מה שבא במגע עם העור נספג לתוך מחזור הדם (כך פועלות משחות מרגיעות ורטיות של ניקוטין ואסטרוגן) ואחר כך מעובד על-ידי הכבד. מצטברות העדויות לכך שחשיפה לערפיח, פלסטיק ורכיבים בתעשיית הקוסמטיקה והתרסיסים יוצרת בעיות. אם נחשב את סך כל החשיפה שלנו לכימיקלים בחומרי הניקיון והקוסמטיקה, כימיקלים סמויים שאנו צורכים במזון וכן כימיקלים סביבתיים, נקבל תערובת של חומרים שתוצאות המגע שלהם עם הגוף אינן ידועות. אמנם אין בכוחנו להפחית מייד את החשיפה לכימיקלים מחוץ לבית, אך יש באפשרותנו להנהיג שינויים רבים בתוך ביתנו ובתזונה שלנו, שיסייעו לנו להימנע מהכימיקלים המזיקים. התרחקות מהרעלנים מאפשרת לגוף לרפא עצמו ממחלות רבות, לרבות תסמונת המעי הרגיש.

מתח נפשי

רמת המתח שאנחנו חשופים אליה היום עולה באלפי מונים על רמת המתח ששררה בחיי היומיום רק לפני 100 שנים.

רבים אינם מודעים לכך שהמתח מוצא את ביטויו באופנים רבים ועלול להשפיע על כל תפקודי הגוף, לרבות תפקוד המוח, תפקוד מערכת החיסון וגם תפקוד מערכת העיכול.

במצב של מתח פוחתת כמות הדם הזורם אל מערכת העיכול, והוא פונה לעבר השרירים הגדולים של הזרועות והרגליים (כדי להיאבק או לברוח), המוח הלימבי, הלב והריאות (המתח הנפשי אף מצמצם את זרימת הדם אל העור, מערכת הרבייה, המערכת החיסונית ואיברים אחרים שאינם נחוצים להישרדות המיידית). המשמעות היא שבשעת מתח, אמיתי או מדומה, מערכת העיכול מקבלת חמצן ורכיבים תזונתיים הדרושים לה לאנרגיה ולשיקום במינון חסר. אם המתח נמשך, בסופו של דבר יתהווה קושי של מערכת העיכול לספק רכיבים תזונתיים לגוף ולסלק ממנו חומרי פסולת, והתוצאה תהיה מעגל קסמים של מחלות והתנוונות. תסמונת המעי הרגיש היא אחד התסמינים של מערכת העיכול המגיבה למתחים. יש המוצאים כי די במחשבותיהם ותחושותיהם כדי לזרז תסמינים של תסמונת המעי הרגיש כגון שלשולים, עוויתות, עצירות או כל התגובות גם יחד. 

למרבה המזל, על-ידי תרגול של מיומנות הרפיה ניתן לאמן את מערכת העצבים לשמור על רוגע.

מחוללי מחלות וטפילים

בגופנו חיים יותר מ-130 סוגים של טפילים. אורחים לא קרואים אלה עלולים להגיע אל גופנו בכל מקום, על-ידי שתיית מים מזוהמים, בזמן טיול או באמצעות אכילה של פירות לא שטופים, סלט, בשר שלא הוכן כראוי, בבית או במסעדה. חיות המחמד שלנו הן נשאי טפילים, אך כך גם עובדים במקצועות טיפוליים או בתחום המזון. גם מי שעובד בתחום הרפואה עלול להפיץ טפילים אם לא יקפיד על נטילת ידיים יסודית ולעיתים תכופות. 

תסמינים אחדים של ניגוע בטפילים דומים למדי לתסמינים של תסמונת המעי הרגיש: גזים ונפיחות; אכילת יתר המלווה בתחושה של רעב שלא מרפה; שלשולים ועצירות לסירוגין; גירוד בחלחולת, באוזניים ובאף, במיוחד בלילה; בעיות של זיכרון; יקיצה באמצע הלילה עקב כאבי בטן או מחשבות טורדניות. התסמינים הִנם רבים, מגוונים ולעיתים מחזוריים.

הטיפולים המקובלים בטפילים כוללים שימוש בתרופות חזקות למדי ובאנטיביוטיקה. אולם שימוש יתר באנטיביוטיקה עלול לגרום להיווצרות של "חיידקי על " – מחוללי מחלות שהסתגלו, והם עמידים בפני חלק מתרופות האנטיביוטיקה החזקות ביותר. אם לקיתם בתסמונת המעי הרגיש, מומלץ להיבדק במעבדה שמתמחה בזיהוי טפילים ולחפש מטפל הוליסטי שהתמחותו בתורת הטפילים (פרזיטולוגיה).

השימוש באנטיביוטיקה עלול לגרום לבעיה אחרת – צמיחת יתר של שמרים, הידועה בשם קנדידיאזיס. קנדידה אלביקנס חיה בטבעיות במעי הגס, במקום שבו כמויות מספיקות של חיידקים ידידותיים מסוגלות לפקח עליה. מאחר שהאנטיביוטיקה הורגת את כל החיידקים, לרבות הידידותיים, מתרחשת צמיחה בלתי מבוקרת של הקנדידה. אם תוסיפו לכך תזונה עתירת סוכר, משקאות מוגזים וקמח לבן – הקנדידה תחגוג. ידוע כי הקנדידה פולשת לתוך דופנות המעיים ויוצרת דליפה של המעיים. בשל כך ובגלל פעולתם של מחוללי מחלות אחרים, הדם נחשף לתכולה של מערכת העיכול, מה שעלול לגרום לאלרגיות למזון ולרגישויות אשר יתרמו אף הן את תרומתן לתסמונת המעי הרגיש.

חוסר איזון הורמונאלי

נשים נוטות יותר מגברים ללקות בתסמונת המעי הרגיש. יש נשים הסובלות מתסמינים קשים יותר בימי הווסת או בסמיכות להם.
ההורמונים הם "שליחים" כימיים הנוצרים בבלוטות ונשלחים דרך מחזור הדם אל האיברים או אל בלוטות אחרות. ההורמונים מתחברים לקולטנים שעל גבי התאים שלנו, ושם הם משפיעים על פעולות התאים.

הכבד שלכם הוא איבר שתפקידיו מרובים, עודף של רעלנים בגוף מהווה רק אחד מהאתגרים שעומדים בפניו. בנוסף, הכבד מתמודד עם עומס של הורמוני מתח ועם הצורך לווסת את רמת הסוכר בדם והורמונים אחרים (כגון אינסולין וגלוקגון, וכן הורמוני המין אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון).
בגיל המעבר חל שינוי באיזון שבין הורמוני המין (בקרב חלק מהנשים השינוי הוא משמעותי), מה שמוסיף לעול שמוטל הן על בלוטות האדרנל והן על הכבד, שתפקידו להוציא את ההורמונים הללו מכלל פעולה. הורמונים מנוטרלים אלה מופרשים אל המרה, והיא בתורה מופרשת אל המעי הדק לאחר אכילת ארוחה או חטיף, כדי לסייע בעיכול השומנים. בהיעדרם של חיידקים ידידותיים (פרוביוטיים) במעי הגס, האנזים בטא-גלוקורונידז יכול לחזור ולתפעל את האסטרוגן, אשר יכול להיספג שוב אל מחזור הדם מהמעי הגס וליצור חוסר איזון הורמונאלי.

חוסר איזון של ההורמונים, גלולות למניעת היריון וטיפול בתחליפי הורמונים – כל אלה מעודדים, כידוע, שגשוג של שמרים התורמים לתופעת מעי דולף, אלרגיות למזון ותסמינים של תסמונת המעי הרגיש. השמירה על איזון הורמונאלי עשויה לצמצם משמעותית את התסמינים של תסמונת המעי הרגיש. יש להימנע מצריכה של בשר ומוצרי חלב שטופלו בהורמונים, לא לצרוך מוצרים שעלולים להכיל חומרי הדברה או שאריות פלסטיק (המשפיעים על הגוף כמו הורמונים), יש לדאוג לשינה מספקת ולמנוחה, וכן מומלץ לצאת החוצה וליהנות מאור היום. כל אלה הן הדרכים המומלצות לשמירה על איזון הורמונאלי כולל.

ספרים נלווים: