סותרי חומצה: מה הם באמת עושים לנו?

מתוך הספר: האמת על התרופות

קיימים מאות סוגים של מעכבי חומצה וסותרי חומצה. אינני יכולה לפרט כאן את כולם, אך אביא בפניכם את התכשירים הנפוצים ביותר הנמכרים בבתי המרקחת. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים:

סותרי חומצה: אלומיניום ומגנזיום הידרוקסיד כגון מאלוקס (Maalox), קלציום קרבונט כגון טאמס, סודיום ביקרבונאט כגון סודה לשתייה.

חוסמי H2: סמידין –  Cemidin (Cimetidine), רוגסטי – Rogasti, גסטרו – Gastro, פמו – Famo, פמוטידין – Famotidine, זארידקס – Zaridex, זנטק – Zantac (Ranitidine).

מעכבי משאבת הפרוטונים (PPI): אזומפרזול (Esomeprazole) כגון נקסיום (Nexium), לנסופראזול (Lansoprazole) כגון לנטון (Lanton), אומפראזול (Omeprazole) כגון לוסק (Losec) ואומפרדקס, פנטופראזול (Pantoprazole) כגון קונטרולוק (Controloc).


כשהקיבה בוערת (istockphoto)

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

מה קורה כאשר מדכאים את הפרשת החומצה הטבעית?

מעכבי חומצה וסותרי חומצה מונעים נזק לציפוי הקיבה באמצעות נטרול חומצת הקיבה. תרופות ממשפחת מעכבי משאבת הפרוטונים משמשות לעיתים קרובות טיפול במחלת ההחזר הקיבתי-ושטי (רפלוקס או GERD), כיבים ותסמונת זולינגר-אליסון. תרופות אלו יכולות לחסום ללא הפסקה את ייצור החומצה כדי לשלוט באופן זמני בצרבת, שיעול, קשיי בליעה ותסמינים מכאיבים אחרים הקשורים לבעיות אלו.

כאשר אנחנו מדכאים את החומצה הטבעית שהגוף משתמש בה כדי לפרק מזון, תרופות ותוספי תזונה, אנחנו עלולים לפתח בעיות קשות יותר, כגון אלרגיות למזון, הפרעות בקצב הלב, עקצוץ באצבעות הידיים והרגליים, דיכאון, סחרחורת וכאבי ראש. לכן, יש ליטול את התרופות האלו אך ורק במצבים של כיבי קיבה ותריסריון או הפרשה מוגברת במיוחד של חומצת קיבה. האם ידעתם שצרבת היא תסמין נפוץ של אי-סבילות לגלוטן ורמה נמוכה מדי של חומצת קיבה? אף שתכשירים מעכבי חומצה אינם מופיעים בכל פרקי הספר, הם מרוקנים את הגוף מרוב הרכיבים התזונתיים החיוניים. אבל חשבו על זה. מעכבי חומצה מדכאים את האיזון חומצה-בסיס בגוף. כתוצאה מכך, משתנה רמת ה-pH (חומציות) במעיים, מה שגורם להפרעה בספיגה של כל אחד מהרכיבים התזונתיים. הנה כמה עובדות נוספות שכדאי לכם לדעת על מעכבי חומצה.

מזונות היוצרים אינטראקציה עם סותרי חומצה

אלכוהול: אלכוהול עלול לפגוע בקיבה, לשחוק את הציפוי העדין שלה וממש לחורר אותו. אם אתם סובלים מצרבת, מרפלוקס או מכיבים, הימנעו משתיית אלכוהול.

מיץ חמוציות: השילוב בין מיץ חמוציות לתרופות אלו יוצר אינטראקציה חיובית ומועילה. המיץ מבטל את ההשפעה המרוקנת של מעכבי החומצה. סביר להניח שבלעדיו, תסבלו יותר מההשפעה המרוקנת של התרופות על מאגרי הוויטמינים ממשפחת B, במיוחד ויטמין B12 (מתילקובלאמין). אז קדימה, שתו מיץ חמוציות!

פרע (היפריקום): לתה ותוספים העשויים מצמח זה, יש אינטראקציות עם תרופות מעכבות חומצה, מה שעלול לגרום לכם לרגישות יתר לאור השמש. נטילת התרופות בשילוב עם פרע (היפריקום) עלולה לזרז כוויות שמש או כתמי עור.

מזונות מתובלים, שום ובצלים: מזונות אלה נוטים לגרום לבעיות במערכת העיכול, ולכן שילובם עם תרופות מעכבות חומצה עלול לעורר אצלכם את הצורך בתרופות נוספות. הימנעו מהם לחלוטין, או אכלו מהם במתינות, בהתאם להרגשתכם.

מזון מהיר, מזונות שמנים וקינוחים מתוקים: מזונות אלה מרוקנים את מערכת העיכול מאנזימים בריאים ומחיידקים ידידותיים. כתוצאה מכך, תאבדו את כל הרכיבים התזונתיים הרשומים בספר!

Feverfew: תוסף צמחי זה נודע בזכות יכולתו למנוע מיגרנות ואלרגיות, אך הוא גם מדלל מעט את הדם. סביר להניח שהוא עלול להחמיר את מצבכם ולהגביר את הסיכון שלכם לפתח דימום במערכת העיכול.

קפה וניקוטין: קפה (עם קפאין ונטול קפאין כאחד) מפחית את הלחץ על השריר הסוגר (ספינקטר) שבין הוושט לקיבה, מה שמחמיר את עליית החומצה מהקיבה לוושט (רפלוקס). הניקוטין מגרה את הציפוי העדין של הקיבה ועלול לגרום לרפלוקס, צרבת וכיבים. אם אתם צורכים קפה וניקוטין, אתם למעשה מתגרים בגורל.

ספרים נלווים: