מה הקשר בין בריאות המעי לאוכלוסיית המעיים?

מתוך הספר: ניקוי רעלים

רוב בני האדם אינם מעריכים את חשיבות בריאותם של המעיים. איברים אחרים, כגון הלב, זוכים לתשומת לב רבה הרבה יותר. אבל במהרה התברר לי שהמידע על מערכת העיכול היה החוליה החסרה בין תסמונת המעי הרגיש והדיכאון שלי.

מעי האדם דומים לשורשי צמח: הם חבויים, סופגים מים ומרכיבים תזונתיים, וכשהם חולים התסמינים מופיעים הרחק מהם, בעלים ובענפים או בעור ובשיער. בתוך המעי חבויה אחת המערכות החשובות ביותר לחיי האדם, מכונה מדויקת מאוד, שמאפשרת לנו לא רק להשיג את לבני הבניין והכימיקלים שבונים את גופנו, אלא גם לדעת במי לבטוח בחיינו. מכונה עדינה כל כך, שהיא זקוקה לתנאים מיוחדים במינם כדי שתוכל לתפקד בצורה מאוזנת. הטבע הוא שעיצב את המכונה וגם סיפק לה את התנאים המיוחדים האלה. כשהתרחקנו מהחיים בטבע הידרדרו התנאים שנועדו להבטיח תפקוד אופטימאלי של המעיים. וכשהם במצוקה, הגוף סובל ממחסור במרכיבים תזונתיים; האינטואיציה שלכם, אותה "תחושת בטן", נפגמת; האלרגיות העונתיות שאתם סובלים מהן חוזרות בעוצמה רבה; אתם עולים במשקלכם אף על פי שאתם שומרים על דיאטה, או שאתם סובלים מדיכאון או מעצירות; ואתם מתחילים לסבול מרגישויות למזונות שמעולם לא הגבתם להם לפני כן. לכל איבר או תפקוד בגוף יש קשר ישיר למעיים.

המעיים אינם רק איבר אחד, אלא מערכת מורכבת שמבצעת פעולות חשובות שונות, ולעיתים קרובות היא מושפעת על ידי רעילות לפני כל איבר אחר. תיאור קצר של ארבעת המרכיבים של המעיים יעזור לכם להבין מדוע הם המקור למחלות שונות לגמרי זו מזו.

מקור: Pixabay

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

אוכלוסיית המעיים

גיבורי הבריאות השקטים, החיידקים הטובים שחיים במעיים שלנו חשובים כל כך, שהם מכונים לפעמים "איבר בלתי נראה". איננו רואים אותם, אבל הם חיוניים לשמירה על שלמותה של מערכת העיכול שלנו. מעיים בריאים מכילים בערך קילו חיידקים מועילים. מיליוני מיקרואורגניזמים חיים להם בשלווה בתוך קפלי רירית המעי, העור הראשון שלנו, ועובדים קשה מאוד עבורנו. הם עוזרים לעיכול, משום שהם מאפשרים את ספיגתם של מרכיבים תזונתיים שאינם מסוגלים לחצות בכוחות עצמם את דופן המעי אל תוך מחזור הדם. ולכן ירידה בכמותם של חיידקי מעיים בריאים גורמת לדלדול במאגרי המרכיבים התזונתיים והתוצאה היא כשל בתפקוד מערכות. הם גם מגִנים עלינו מפני זיהומים. הם תופסים את כל פני השטח של דופנות המעיים וכך מונעים דריסת רגל מאורגניזמים אחרים, כגון חיידקים פתוגניים (גורמי מחלות), וירוסים וטפילים. החיידקים הטובים פועלים כמסנן ראשון, והם מנטרלים כרבע מהרעלים לפני שהם חודרים אל מחזור הדם. עצם נוכחותם מאיצה את מעברה של פסולת רעילה במעי הגס (צואה), כך שאינה משתהה שם זמן רב מדי, וכך נמנעת ספיגה חוזרת של רעלים אל תוך מחזור הדם.

תמיד נמצאים כמה חיידקים גורמי מחלות במעיים – זה בלתי נמנע. אבל החיים המודרניים הפרו את האיזון כמעט אצל כולנו. כימיקלים רעילים, תרופות ובעיקר אנטיביוטיקה – שנועדה להרוג צורות חיים זעירות מאוד – מחסלים במשך הזמן את אוכלוסיית המעיים הטובה. אלכוהול ומתח תורמים גם הם לכך. האורגניזמים גורמי המחלות מפתחים עמידות לכימיקלים שהורגים את החיידקים המועילים, ובסופו של דבר משתלטים על המעיים, מצב שמכונה דיסביוזה (עודפי חיידקים רעים). פטריות שמרים הן דוגמה לאורגניזמים שמתפתחים ומתרבים במהירות ברגע שהם מקבלים הזדמנות כזאת. הם משגשגים הודות למאכלים מתוקים ומוצרי חלב שאנחנו אוכלים, ופולטים את הפסולת הרעילה שלהם, שגורמת לנו לנפיחות, לגזים ועצבנות. דיסביוזה משפיעה על כל אחד במידה זו או אחרת – אפילו על אלה שאוכלים מזונות מלאים ולוקחים תכשירים פרוביוטיים, משום שכולנו חשופים לרעלים.

מחקרים רבים מוכיחים את תועלתם של חיידקי מעיים טובים לכל היבטי הבריאות. נשים שלוקחות תכשירים פרוביוטיים יולדות ילדים בריאים, ששנים אחר כך מצליחים יותר בבית הספר. ספורטאים עם אוכלוסיית חיידקים מועילים במעיים מתאוששים מהר יותר מפציעה. לעומת זאת, ילדים שמקבלים אנטיביוטיקה בילדותם סובלים הרבה יותר ממחלות בבגרותם. החיידקים הטובים חשובים כל כך לבריאות האדם, שאין טעם בטיהור מרעלים ללא שיקומם של אלה וסילוק הרעים. שיקום וחיזוק אוכלוסיית המעיים הטובה הם חלק בלתי נפרד מהתוכנית לניקוי הגוף.

החיידקים הטובים במעיים עוזרים גם בשמירה על פנים הגוף מפני פולשים זרים. מאחר שהעור הראשון במעיים שלנו הוא הגבול שזוכה למספר הרב ביותר של מבקרים, וכולם מנסים להיכנס פנימה, בנתה המערכת החיסונית רקמות חיסוניות על דופן המעי עצמו, בהן חיים החיידקים הטובים ומהן הם צופים אל תוך המעיים, שלתוכם הם יורדים במקרה הצורך כדי לבצע את תפקידם. חיידקים אלה שומרים על ערנותה של המערכת החיסונית כדי שתזהה איום אמיתי, אבל נמנעים מלגרום למצב חירום שבו יגויסו שירותיה של זו בכל רחבי הגוף. הרקמות החיסוניות של מערכת העיכול מהוות כ-80% ממרכיבי המערכת בגוף כולו.  

דופן המעי

כדי לחדור אל תוך הגוף ואל מחזור הדם, על כל גוף זר לעבור מחסום שמפריד בין פנים הגוף והסביבה שלו. העור הראשון, בין שהוא פונה כלפי חוץ (עור) או פנים (דופן המעי) חייב להיות שלם וללא פגמים כדי לבצע את תפקידו – הוא מגן על הגוף על ידי סינון כל מה שחודר לתוכו. התאים של דופן המעי, לִבני הבניין שלו, הם שבודקים כל מה שנכנס פנימה ומעבירים אותו הלאה (סופגים אותו). כשהמעי בריא הדופן חלק, ללא סדקים וחרכים בין הלֵבנים, משום שהן מהודקות זו לזו. מטרת מבנה זה חשובה ביותר – למנוע חדירה של גוף זר או חומר לא רצוי אל תוך הגוף.

במילים פשוטות יותר: הגוף שלנו עוצב כך שיגן על הסביבה הפנימית שלו מכל דבר שאינו שייך לשם, כל גוף זר. למטרה זו עומד לרשותו צבא עם יחידות שונות וכלי נשק רבים. אחד ההיבטים החשובים ביותר של פעילות מורכבת זו הוא זיהוי מדויק של "שלי עצמי" ו"זר". כל יצור חי מורכב משלוש לבני בניין עיקריות שהן פחמימות, חלבונים ושומנים (ועוד כמה מרכיבים כגון מים, מתכות, מינרלים ומלחים). אלה מורכבים בתורם מחומצות אמינו (חלבונים), פחמן ומים (פחמימות) וחומצות שומן (שומנים).

כשאנחנו אוכלים פיסת עוף, לדוגמה, מערכת העיכול מתחילה לפעול. תפקידה לפרק חתיכת עוף זו למרכיבים הבודדים שלה. אלה קטנים מספיק ולכן הם מסוגלים לעבור דרך דופן המעי אל תוך הדם. ברגע שחדרו אל הדם אי אפשר לעצור בהם. המערכת החיסונית, שעומדת כל הזמן על המשמר, אינה יכולה לדעת אם מרכיב מסוים הגיע מעוף, מאגוז או מחטיף אנרגיה. במהרה יעשה בו הגוף שימוש, קרוב לוודאי בבניית שריר.

אולם כשעובר דרך הדופן גוש מרכיבים שעדיין מחוברים זה לזה (כלומר לא עוכלו במלואם), מייד מושמעת אזעקה ומופעלת תגובת הגנה. תאים חיסוניים, לימפוציטים (תאי דם לבנים חשובים במערכת החיסונית) פולטים חומר מיוחד (נוגדנים) שמסמן את הפולש (אנטיגן, חלבון שמזוהה כחומר זר על ידי המערכת החיסונית) ומהממים אותו. תאי הרג (תאים מיוחדים במערכת החיסונית, שמסוגלים להרוג כל תא שבא אִתם במגע) מגויסים למערכה, ומייד עם הגיעם הם נצמדים אל הפולש ופולטים לעברו מיצים חומציים מאוד, שמאכלים ומפרקים כל מה שהם נוגעים בו.

רעילות היא הגורם לשרשרת אירועים שמסתיימת בדופן מעי פגום, מחורר, כך שאינו בלתי חדיר לגושי מזון. מצב כזה מכונה "מעי דליף", והתסמינים והבעיות שנגרמים בגללו מכונים "תסמונת המעי הדליף".

חיים בכוננות מתמדת

החיידקים הטובים בחיפוי המעיים חיים בדו-קיום בשלום עם הרקמות החיסוניות שסביבם. הם מגרים רקמות אלה במידה מספקת שמבטיחה שתהיינה  מוכנות לפעולה בכל זמן, מבלי שתעבורנה מייד למצב של התגוננות. ולכן אוכלוסייה בריאה במעיים היא המפתח למערכת חיסונית תקינה, כולל הגנה קבועה נגד התקררויות וּוירוסים שונים. כשהחיידקים הטובים במעיים שלכם ניזוקים ומחוסלים, אחת התוצאות הראשונות היא עלייה בשיעור ההתקררויות הרגילות ומאבק ארוך יותר נגד כאבי גרון ושפעת. אנשים מתייחסים לתופעה זו כאל חלק "נורמאלי" מ"העונה הקרה", אבל הם טועים. אדם שהמערכת החיסונית שלו פועלת היטב ונתמכת על ידי אוכלוסיית מעיים בריאה, כמעט שאינו לוקה בחולָאִים אלה. לעומת זאת, כשמעיהם של אנשים מאוכלסים בחיידקים רעים, הרקמות החיסוניות שלהם נמצאות במצב מלחמה מתמיד, משום שהן מרגישות כל הזמן בנוכחותם של חיידקים גורמי מחלות שחיים ממש מעליהן. אנשים אלה נוטים יותר לאלרגיות ודלקות.

ספרים נלווים: