מקשיבים לגוף ושומרים על המשקל

מתוך הספר: האמת על בלוטת התריס

אל תאשימו את עצמכם אם אתם עולים במשקל או אם אינכם מצליחים להיפטר מהמשקל העודף. ידוע לנו זה עשרות שנים שאנחנו מכורים לחומרים הכימיים שבמזון. יצרני המזון מוסיפים סוכר למוצרים בריאים לכאורה בכמות גדולה יותר מזו המצויה בסוגים שונים של ג'אנק פוד! למרות שאנחנו עומדים בפיתוי ונמנעים מאכילת עוגות נוטפות סוכר, המבורגרים שמנוניים ומשקאות ממותקים, אנחנו מקבלים סוכר מסוגים מסוימים של מיץ טבעי, חלב, רסק תפוחים ומים מועשרים בוויטמינים. אתם צריכים לנהוג בנוירוטיות כמוני ולקרוא את כל התוויות שעל גבי כל המוצרים שאתם רוצים לאכול. אם לא תעשו זאת, תעלו במשקל ולא תבינו מדוע. בשלב הבא, תעשו דיאטה וכתוצאה מכך, תיקלעו למעגל הקסמים המזיק של תנודות קיצוניות במשקל. אם אתם מרגישים עייפים וכבדים, קרוב לוודאי שיש לכם רמה נמוכה של הורמון התריס ורמה גבוהה של לפטין. אפשר למדוד את רמת הלפטין בעזרת בדיקת דם.

מהו לפטין?

הלפטין הוא הורמון שמשפיע במידה משמעותית על כמות הורמון התריס שמייצרת הבלוטה. מבחינה טכנית, הלפטין הוא חלבון שמיוצר בתאי השומן, והוא מועיל לנו. הוא שלט ה"עצור" המוצב בפנינו כשאנחנו אוכלים. כשהגוף שלנו מפריש לפטין, אנחנו מתחילים להרגיש תחושת מלאות, אם כי לא תמיד אנחנו מפסיקים לאכול כתוצאה מכך (הרי תמיד יש מקום לקינוח, נכון?). הלפטין גורם לתחושת השובע שאנחנו צריכים להקשיב לה. כשאתם מרגישים מלאים בזכות הלפטין, הניחו מיד את המזלג!

שימו לב ללפטין. אם לא תעשו זאת, תפתחו אליו עמידוּת. ואז, בלי קשר לכמות ההורמון שיופרש מהתאים שלכם, המוח לא יבחין באיתותים שמורים לו להפסיק לאכול ויחשוב שהוא בעיצומו של רעב. בדיוק כמו הכלב של פאבלוב, אתם מפתחים התניה. במקרה זה, אתם מרגישים את הורמון הלפטין, אבל מתעלמים ממנו וממשיכים לאכול. תהליך זה גורם לעמידות.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

עמידות ללפטין

במצב של עמידות ללפטין, המוח שלנו חושב שהגוף מורעב. אני יודעת שזה נשמע לכם מגוחך, אבל זו תופעה נפוצה ביותר, שמגיעה אפילו עד לממדים של מגפה, והיא משפיעה לרעה על בלוטת התריס שלנו. כשבלוטת התריס מעורבת, הסיכון לכאבי ראש עולה. תוכלו לקרוא על כך עוד בספר שלי, Headache Free.

כאשר מתפתחת בגוף עמידות ללפטין, בלוטת התריס שלנו מקבלת איתותים הורמונליים מורכבים שמורים לה להאט את חילוף החומרים ולהפסיק לשרוף מזון לשם ייצור אנרגיה. במילים אחרות, היא גורמת לגוף להיאחז בתאי השומן שלו כדי לשרוד את הרעב (זכרו שהבלוטה שלנו חושבת שאנחנו עומדים לרעוב למוות).

עמידות ללפטין = אחסון שומן

בכל פעם שאנחנו מתחילים לעשות דיאטה ולאחר מכן מפסיקים אותה, הלפטין מורה לגוף לאחסן את כל הקלוריות שאנחנו אוכלים (אחרי הדיאטה) בצורת שומן, למקרה ששוב יתרחש רעב (למעשה, הוא מפחד ששוב נתחיל בדיאטה קיצונית). אתם מבינים, הגוף שלנו אינו יודע שהפסקנו את הדיאטה לתמיד. הוא חושב שבכל רגע אנחנו עלולים לחזור ולקצץ באופן דרמטי את מספר הקלוריות בתפריט, ולכן הוא רוצה לוודא שלא נמות. אבל גם אם נאכל כמות קטנה מאוד של מזון לא נצליח לרדת במשקל. מכיוון שהמוח ובלוטת התריס מפחדים פחד מוות שבכל רגע נתון, אנחנו עלולים לחזור למצב של רעב (להתחיל בדיאטה הבאה), ההורמון שולח איתותים לגוף להתחיל לרפד את הירכיים והבטן בשומן, שישמש אותנו כמאגרי אנרגיה בזמן הרעב. זו הסיבה לכך שתנודות קיצוניות במשקל מזיקות לנו.

לפטין ותוצאות הבדיקות

כדי לסבך עוד יותר את העניינים ולבלבל את הרופאים שצריכים לאבחן את מצב הבלוטה שלנו, רמת ה-T3 יורדת כאשר אנחנו מרעיבים את עצמנו באמצעות דיאטה מופרכת נוספת שמישהו המציא. בה בעת, רמת ה-T3 ההפוך (rT3) עולה, מה שחוסם את ההשפעה הטבעית של הורמון התריס ומאט עוד יותר את חילוף החומרים. במילים פשוטות, הורמוני התריס יוצאים מאיזון במידה שגורמת לנו לעלות במשקל, בעוד שבדיקות הדם הסטנדרטיות (TSH ו-T4) אינן משקפות זאת. סביר להניח שבמצב כזה יגידו למטופל ש"הכול בסדר איתו" וישלחו אותו הביתה עם כל התסמינים האופייניים למצב של תת-פעילות, מבלי להתאים לו תוכנית טיפול שתאפשר לו לרדת במשקל או להרגיש טוב יותר. זה כל כך עצוב ומכעיס. זו הסיבה לכך שאני מנסה כמיטב יכולתי לעזור לכם. אני רוצה שתבינו את התהליך כדי שתוכלו לשוחח עליו עם האנשים המופקדים על בריאותכם ותקבלו טיפול נאות. בדיקת ה-TSH אינה מהימנה כלל אצל אנשים שמנים עם רמה גבוהה של לפטין. במקרה כזה, חבל על הכסף. במקום להוציא אותו על בדיקה מיותרת, קנו תרופה שתאתחל מחדש את חילוף החומרים שלכם. עמידות ללפטין גורמת לדלקת בבלוטת התריס. אתם זוכרים עד כמה מזיקים הציטוקינים הדלקתיים? זהו אחד הגורמים העיקריים למחלה של בלוטת התריס (ולמחלות אחרות). אני מאמינה בכל ליבי שציטוקינים מעודדי דלקת הם גורם משמעותי למחלות, לכאבים ולסרטן. לרבים מחולי ההשימוטו יש מידה מסוימת של עמידות ללפטין.