נוגדי קרישה טבעיים: תוספים וצמחי מרפא במקום אספירין

מתוך הספר: גילויים על רפואה ותזונה

רופאים רבים רושמים למטופלים בסיכון תרופות נוגדות קרישה, כמו פלאוויקס או פרסאנטין. למרבה הצער, לתרופות אלו יש גם סיבוכים קשים, כולל אנמיה אפלסטית, עייפות קיצונית ואפילו לויקמיה. אספירין בטוח יותר לשימוש מתרופות מרשם אלו, אך הוא עלול לגרום לדימומים במערכת העיכול, להחמיר כיבי קיבה ולהזיק לכליות.

הבעיה החמורה יותר היא הסיכון לשבץ המוראגי אצל אנשים הנוטלים אספירין באופן קבוע. מחקר הרופאים היה אחד המחקרים הגדולים ביותר שנערך על אודות השימוש באספירין כאמצעי למניעת שבץ. מחקר זה, שהקיף 22,000 רופאים, קבע כי מטופלים שנוטלים אספירין נמצאים בסיכון גדול פי 2 לסבול מדימום מוחי בהשוואה לאחרים.

מחקר אקראי וכפול סמיות אחר שנערך בקרב 100 משתתפים שעברו אירועים מוחיים חולפים, מצא כי אצל אלה שנטלו 400 יב"ל ויטמין E ואספירין יחד נרשמה ירידה משמעותית בשכיחות אירועי השבץ, בהשוואה למטופלים שנטלו אספירין בלבד.


דם (123RF)

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

גינקו, פיקנוגנול, תמצית זרעי ענבים

הבעיה עם נטילת אספירין בלבד במטרה למנוע התקף לב או שבץ, היא שאספירין אינו עושה דבר כדי לחזק את כלי הדם עצמם. בנוסף, כלי דם חלשים הם תופעה אופיינית לטרשת עורקים, במיוחד אצל מעשנים. דילול הדם בכלי דם מוחלשים מספק את התנאים המושלמים לדימום מוחיים. אם כך, מה עלינו לעשות?

ידוע לנו שכמה מוצרים טבעיים מדללים את הדם ומחזקים את דופנות כלי הדם. אחד היעילים שבהם הוא הצמח ג'ינקו בילובה. כמה מרכיבים בתמציות הג'ינקו מעכבים פקטורי קרישה (PAF) באותה דרך שעושה זאת האספירין. בניגוד לאספירין, תוסף ג'ינקו בילובה מכיל גם פלבונואידים רבים שמגינים על דופנות כלי הדם המוחלשים מנזק נוסף שעלול להיגרם להם על-ידי הרדיקלים החופשיים. כמו כן, הוא מחזק ישירות את הקולגן והאלסטין שבדופנות כלי הדם.

למוצרים טבעיים אחרים יש השפעה זהה. פיקנוגנול ותמצית זרעי ענבים נקשרים בחוזקה לקולגן שבכלי הדם, ובכך מגינים עליהם מנזק נוסף שנגרם הן על-ידי הרדיקלים החופשיים והן על-ידי אנזים שנקרא קולגנאז. מחקרים הוכיחו כי פיקנוגנול ותמצית זרעי ענבים מעכבים את הפעלת טסיות הדם הקשורה ללחץ ולעישון. במילים אחרות, הם מונעים את התקרשות הדם במקומות שבהם כלי הדם נפגעו. פיקנוגנול במינון של 100 מ"ג יעיל ביותר במניעת הפעלת טסיות הדם, אך בניגוד לאספירין, אינו מגביר את הסיכון לדימומים.

לפיקנוגנול ותמצית זרעי ענבים יש יתרון נוסף, שכן הם מונעים ביעילות אקסיטוטוקסיות מגלוטמט, שכפי שכבר ראינו, משפיעה משמעותית על הנזק שגורם השבץ. בנוסף לכך, נטילת פיקנוגנול מובילה להרפיית השריר החלק בכלי הדם, מה שמשפר את זרימת הדם.

קוורציטין וכורכומין, נחושת, מגנזיום ואבץ

הפלבונואידים קוורצטין וכורכומין מגינים על כלי הדם באמצעות נטרול הרדיקלים החופשיים, פינוי עודפי הברזל ומניעת דלקת. כמה מחקרים העלו כי פלבונואידים אלה יעילים יותר מוויטמינים בהגנה על כלי הדם ובחיזוקם. כמו כן, לפלבונואידים יש תכונות נוגדות סרטן עוצמתיות.
גם למגנזיום יש השפעה משמעותית על תפקוד תאי האנדותל. רמה נמוכה של מגנזיום גורמת לירידה בתפקוד התאים המצפים את כלי הדם, מה שמזרז את התהליך הטרשתי. המגנזיום גם מונע עוויתות מסוכנות בעורקים, שעלולות לגרום ישירות לשבץ.

נחושת ואבץ חיוניים אף הם לחיזוק כלי הדם. מחקרים גילו כי חסר בנחושת אצל חיות גורם לחולשה של כלי הדם. ממצאים מחקריים עדכניים מצביעים על כך שהנחושת חשובה למניעת דליפה מכלי הדם הקטנים ולשמירה על התגובה התקינה של השריר החלק. הדבר נכון גם לגבי אבץ, רכיב תזונתי משמעותי החיוני לחיזוק הקולגן. עודפי נחושת מסוכנים לבריאות, שכן בדומה לעודפי הברזל, הם גורמים לייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים. עובדה זו מדגישה את הצורך בבדיקות דם לאיתור עודפי מתכות בגוף ובטיפול יעיל ובטוח במצבים אלה.

אומגה-3, טאורין

כדי שנוכל להגן על עצמנו ביעילות מפני טרשת עורקים, חשוב שנדע מהו סוג השומנים המצוי אצלנו בדם. כמה מחקרים הוכיחו כי נטילת חומצות שומן מסוג אומגה-3 עשויה להפחית את השכיחות של אירועי שבץ איסכמי. מחקר האסקימואים שאותו הזכרתי קודם, הוכיח כי הם כמעט שאינם סובלים משבץ מסוג זה, אולם בדומה לאנשים שנוטלים טבליית אספירין אחת ליום, נרשמה אצלם השכיחות הגבוהה ביותר של אירועי שבץ המוראגי. אין זה מפתיע, שכן אף שהאסקימואים אוכלים כמות גדולה של חומצות שומן בריאות מסוג אומגה-3, שמכילות את מעכב הקרישה EPA, הם גם אוכלים מעט מדי ירקות ופירות. לכן, הם סובלים מחסרים בפלבונואידים, ויטמינים ומינרלים הכרחיים המחזקים את כלי הדם.

החומצה האמינית טאורין עשויה אף היא למלא תפקיד חשוב במניעת טרומבוזיס. מחקר אחד מצא שנטילת טאורין הפחיתה משמעותית את שכיחות הטרומבוזיס הקשור להתקפי לב ושיפרה את היעילות של האנזימים הטרומבוליטיים (אורוקינאז) בפתיחת העורקים בעקבות התקף לב.

ספרים נלווים: