סיכום הרצאתה של דורית ראשוני-מנדיל באירוע "תעצומות במוזיאון" - 5/6/15

דורית בת 51. לפני 8 שנים פגשה את הסרטן. עשתה את המסלול הקונבנציונאלי של כימותרפיה והקרנות ולפני 5 שנים הפך הסרטן לגרורתי. אתמול, היא מספרת, עשיתי בדיקת הדמייה לכבד, הטכנאית הייתה ממש לחוצה, היא לא הצליחה למצוא כלום..."

      
דורית ראשוני- מנדיל וספרה "להפוך את כל האבנים"

האם זה נס? הייתה כאן איזושהי עבודה.

דורית נותנת פנים ושמות לסיפורי הבראה יוצאי דופן של נורית, אסטל, שרה חמו, רות בלוך, שייקה קליין, רחל מורן, מריה ועוד שהתבשרו על סרטן לרוב גרורתי, מפושט וקטלני והצליחו למגר את המחלה. אנשים שלקחו אחריות והפכו את כל האבנים.

היא מספרת על חולים בסרטן שקיבלו תחזית קודרת של חודשים ספורים לחיות וחלקם חיים עשרות שנים אחרי.

המשותף למבריאים הניסיים האלה, קובעת ראשוני, הוא שכולם רצו לחיות, בחרו בחיים והיו מחוייבים אקטיבית לעשייה שתקדם אותם להבראה.

"רציתי לחיות ויצאתי במסע הזה כדי להציל את עצמי" אבל בדרך, היא מספרת, פגשה מבריאים רבים והחליטה שהיא חייבת לחלוק את ההשראה שנתנו לה ולהוציא ספר. היא מספרת על "קוקטייל ההבראה". המרכיבים המנצחים שלכל אחד מהם נתנה משקל של 20% בדרך להבראה הם:

עבודה נפשית, רגשית, תנועה ( יוגה, צ'י קונג, הליכה...), תזונה מאוזנת ובריאה, תוספים, אמונה, ואחרון רפואה רגילה שלה היא מייחסת חשיבות גדולה. המרכיב האישיותי של כל אותם אנשים ששרדו את "התופת" כולל נחישות, נטילת אחריות על החיים, בחירה במאבק אקטיבי שכולל מעורבות מלאה בתהליך הרפואי, שינוי אורחות חיים וקבלת החלטות מתוך ידע וכוח.

דורית, מספרת על התלאות שעברה. כאשר אחד הדברים אפשר לה להמשיך ולהילחם היה למצוא מטרה, משהו לחיות בשבילו. אצלה המטרה הייתה כתיבת הספר.

לסיום, דורית יוצאת בקריאה מרגשת לקהל: "אז עכשיו תורכם, לכו להפוך את כל האבנים".

סיכומים נוספים מהאירוע:
הרצאתו של פרופ' יעקב שהם
הרצאתו של פרופ' משה פרנקל

 ספרים בנושא: