על אלרגיות ואי-סבילות למזון

אלרגיות למזון ידועות בתגובות המיידיות והבולטות שלהן, כמו פריחה או קוצר נשימה. אי סבילות למזון, לעומת זאת, קשה יותר לזיהוי, בעיקר בגלל שהתגובה למזון היא לא מיידית אלא מתרחשת יותר משעתיים לאחר האכילה. קשה לעמוד על הקשר בין המזון הנאכל לסימפטומים.

אז מה זה בדיוק אי סבילות למזון ומה ההבדל בינה לבין אלרגיה למזון?
באלרגיה למזון, התגובה האלרגית למזון מתרחשת דקות עד שעתיים אחרי האכילה. היא נפוצה יותר בילדים. הזיהוי של המזון שגורם לאלרגיה הוא לרוב מיידי וברור, וניתן למצוא בדם נוגדנים מסוג IgE לאותו מזון אלרגי. המזונות אשר יוצרים את האלרגיה הם לא מזונות שכיחים, ולרוב אין קושי להפסיק לצרוך אותם.

לעומת זאת, באי סבילות למזון, שנקראת גם אלרגיה מאוחרת, הסימפטומים מופיעים רק שעות עד ימים לאחר אכילת המזון. היא נפוצה גם אצל מבוגרים. במקרה של אי סבילות למזון קשה לעשות את הקשר בין המזון לסימפטומים, והנוגדנים שמעורבים בבעיה הם מסוג IgG, שלצורך זיהויים יש להסתייע בבדיקה שלא נמצאת בקופות החולים.
כאשר מנסים להפסיק לצרוך מזונות שיוצרים אי סבילות נתקלים הרבה פעמים בתסמיני גמילה ותשוקה חזקה למזונות הללו, כשבדרך כלל הם אותם מזונות שכיחים שאנו אוכלים יום יום, כמה פעמים ביום -  כמו חיטה, חלב, ביצים, תירס וסויה.

התסמינים של אי סבילות למזון הם הפרעות עיכול שונות, כמו גזים וכאבי בטן ואף מחלות חמורות יותר כמו מחלות מעי דלקתיות, שיעול ונזלת, אסטמה, דלקות חוזרות במערכת הנשימה, כאבי ראש, מיגרנות, הפרעות קשה וריכוז, פריחות וגרודים, מחלות אוטואימוניות ועוד ועוד.

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

מהם הגורמים לאי-סבילות למזון?

בנוסף לגורמים גנטיים וחיסוניים שונים, הגורמים הכי משמעותיים לאי סבילות למזון קשורים למערכת העיכול.
כאשר אנחנו חושפים את מערכת העיכול לאותם מזונות, יום יום, כמה פעמים ביום, החשיפה החוזרת מגרה את מערכת החיסון ליצור בסופו של דבר נוגדנים כנגד אותם מזונות.

בנוסף, כאשר אנחנו לא מעכלים את המזון כמו שצריך מגיעים למעיים שלנו חלקיקי מזון גדולים, כמו שרשראות קטנות של חלבון במקום חומצות אמיניות או שרשראות קטנות של עמילן במקום יחידות קטנות של סוכר. כאשר חלקיקים גדולים אלו (מאקרומולקולות) נכנסים לדם נוצרת נגדם תגובה חיסונית מכיוון שהם לא אמורים להיות שם! התגובה החיסונית הזו גורמת לסימפטומים שהוזכרו קודם.

גורמים שונים, המשפיעים על מערכת העיכול, מגבירים את הסיכויים שלנו לספוג מהמעיים מאקרומולקולות:
* גמילה מוקדמת מהנקה וחשיפה מוקדמת מידי למזונות מוצקים.
* לעיסה לא מספקת שמשאירה לקיבה גושים גדולים של מזון להתמודד איתם.
* התגברות אוכלוסיית החיידקים ה'רעים' במערכת העיכול לעומת ה'טובים' (כמו שקורה בעקבות נטילת

  אנטיביוטיקה למשל).
* דלקות וכיבים במערכת העיכול.
* חומציות נמוכה בקיבה ותרופות שמדכאות את החומציות בקיבה.

חומציות הקיבה

על הנושא של חומציות נמוכה בקיבה (היפוכלורידריה), ד"ר דן קרת הרחיב בהרצאה, עקב חשיבותו הרבה והמקום השולי שהוא מקבל.

כדי לפרק ולספוג טוב את המזון אנו זקוקים לחומציות גבוהה מאוד בקיבה (PH נמוך). בחומציות נמוכה חלבון לא מתפרק ליחידות קטנות כמו שהוא צריך ואז הדרך לספיגת מאקרומולקולות קצרה.

חומציות נמוכה גורמת לבעיות נוספות כמו ספיגה פחותה של מינרלים ורגישות מוגברת לזיהומים.

היפוכלורידריה היא מצב שכיח שגורר הרבה אבחנות שגויות אם לא חושדים בו.

אנשים עם היפוכלורידיה סובלים מעיכול חלש ואיטי, מתמלאים מהר מהארוחה, וחשים נפילת אנרגיה אחרי האוכל. גזים, נפיחות, משיכה למזונות חמוצים, גרד בפי הטבעת, חולשה ועייפות - הם עוד סימפטומים שמחשידים למצב של היפוכלורידריה.

איך נדע לאיזה מזון אנחנו רגישים?
כאשר חושדים שמצב רפואי מסוים נגרם עקב אי סבילות למזון,  האתגר הוא לזהות את אותו מזון או מזונות.

כדאי להתחיל עם רישום של יומן תזונה - יש לרשום כל יום מה מכניסים לפה, מתי ואיך מרגישים ומתי. כך יהיה יותר קל לזהות הקשרים בין המזונות חשודים לסימפטומים.

תחשדו יותר במזון שאתם אוכלים בתדירות יותר גבוהה ואתם חושבים שיהיה לכם הכי קשה להסתדר בלעדיו.

בשלב הבא עושים 'אלימינציה ואתגר': מורידים את כל המזונות החשודים מהתפריט לתקופה מסוימת עד שהסימפטומים נעלמים, ומחזירים בהדרגה כל מזון שהורדנו בנפרד לשלושה ימים, שלושה מנות ממנו ביום כדי לראות אם הסימפטומים חוזרים, ומזון זה אכן יזוהה כנאשם.
אחרי תקופת הימנעות ניתן להחזיר את המזון הבעייתי, אך במנות קטנות ולעיתים רחוקות יותר כדי לא להתחיל את כל המעגל מהתחלה.

מידע נוסף בנושא זה אפשר למצוא בספר אלרגיות סמויות למזון

 ספרים נלווים: