שנוי במחלוקת: סוכרלוז ומתוקים אחרים

מתוך הספר: נטורופתיה - כוח הריפוי העצמי של הגוף

הממתיקים המלאכותיים הם כימיקלים שמאוד לא מומלצים לשימוש:

• סוכרלוז – מוכר יותר בשמו המסחרי "ספלנדה". הסוכרלוז הותר לשימוש בשנת 1998 ומיוצר מסוכר שעבר שינוי כימי. הוא מתוק מסוכר פי 600 ולכן ניתן להסתפק בכמויות קטנות ממנו, עם כמות קלורית אפסית. גם הוא שנוי במחלוקת, כאשר תגובת היצרנים לכל המחקרים שבהם הוא נמצא בעייתי היא, שהכמויות במחקר היו גבוהות מאוד, מעל השימוש הרגיל אצל האדם. למרות זאת, אל לנו לשכוח כי שימוש ממושך במוצר יכול לגרום להצטברות החומר בגוף ולא נמצא שום מחקר המוכיח את בטיחות המוצר בשימוש לאורך זמן. הסוכרלוז נמצא כגורם לכיווץ בלוטת ההרת – התימוס, בלוטה חשובה בתפקוד תקין של מערכת החיסון. כמו כן נמצא, כי הוא פוגע במטבוליזם (חילוף חומרים) של המינרלים בכליות. מהאזהרות של היצרנים ניתן להבין, כי שימוש ממושך בו עלול לגרום להפרעות במערכת החיסון ובמערכת העצבים ועדיין לא נערכו מספיק מחקרים, כדי להוכיח האם הוא בטוח לשימוש. כיוון שהוא יציב בכל טמפרטורה, הוא מתאים לאפייה ובישול ונטול טעם לוואי.

•  ציקלמט – חומצה ציקלאמית, הכוללת מלחי נתרן וסידן. החומר התגלה בשנת 1937 והיה פופולרי לשימוש עד שנמצא כי אמנם הוא עצמו לא מסרטן, אך הוא הופך במערכת העיכול לחומר הנקרא ציקלוהקסילמין – חומר המקדם פעילות סרטנית בגוף. הציקלמט הוא ללא ערך קלורי, יציב בחום ומסיס מאוד במים. 

רוצים לקבל את המבצעים של הוצאת פוקוס ישירות לווטסאפ? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הווטסאפ הסודית 🤫

•  סכרין – התגלה כבר בשנת 1879 אך נכנס לשוק הממתיקים רק במלחמת העולם הראשונה, שבה הונהג קיצוב בסוכר. הוא מופיע כאבקה, נוזל או טבליות. הוא יציב בחום ושומר על חיי מדף ארוכים. הסכרין נמצא עדיין בשימוש, למרות שמלוות את שימושו חששות בריאותיות. גם הוא נחשד כמקדם גידולים סרטניים19 ובשנת 1977 חויבו המשווקים להוסיף על האריזה אזהרה על כך שהוא "חשוד כחומר מסרטן". בשנת 2000 הוסר החוק המחייב הערת אזהרה, אך הוא מוסיף להופיע ברשימת החומרים המסרטנים של ה-IARC, הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (שהוא חלק מארגון הבריאות העולמי). הסכרין, יחד עם הציקלמט, פוגעים ומשנים את קרומי התא השומניים – מצב הגורם לתפקוד לא תקין של קרומי התא הבררניים (אותם קרומים המונעים כניסת חומרים רעילים לתא). הסכרין מתפרק בחום והוא בעל טעם לוואי ואילו הציקלמט אינו מתפרק בחום, לכן השימוש בתערובת של שניהם גם יחד, נפוץ. אצל נשים הרות, הסכרין חוצה את שליית האם, מגיע לעובר ועלול לגרום להתפתחות של גידולים סרטניים, לכן הוא אינו מומלץ לנשים בהריון. בנוסף, קיים חשד כי הסכרין הוא אחד מגורמי הסיכון לסרטן הרחם והשחלות אצל נשים.

•  אססולפאם קיי – ממתיק מלאכותי בעל חיי מדף ארוכים. הוא אינו מתעכל, ולכן אינו מוסיף קלוריות. הוא נמצא מסרטן בבעלי חיים, מה שמגביר את הסיכון לסרטן בבני-אדם ולכן מומלץ להשתמש בו בזהירות. האססולפאם קיי נשאר יציב בטמפרטורות גבוהות, ולכן ניתן להשתמש בו באפייה. אצל נשים הרות, הוא חוצה את השלייה, אך לא הוכח שהוא גורם נזק לעובר. ממתיק זה כנראה אחד הבעייתיים שבממתיקים המלאכותיים.

מקור: Pixabay

• אספרטיים – האספרטיים הוא ממתיק מלאכותי המתפרק בחום ולכן אינו מתאים לאפייה. הוא מורכב מ-50% חומצת אמינו פנילאלאנין, 40% חומצה אספרטית (גם היא חומצת אמינו) ו-10% חומר הנקרא מתנול, הידוע גם כאלכוהול-עץ. שלושת החומרים הללו נמצאים בצורה טבעית כמעט בכל מזון ולכאורה, זו הסיבה שממתיק זה הוא "טבעי" ובטוח לשימוש. אולם, מסתבר כי שלושת המרכיבים הללו יוצרים תרכובת שונה לגמרי הקיימת רק בצורתה התעשייתית ועלולה לגרום לבעיות בריאות שונות:      חומצת האמינו פנילאלאנין הופכת בתהליך אנזימתי, על-ידי האנזים פנילאלאנין הידרוקסידאז, לחומצת האמינו תירוזין. זוהי חומצת אמינו החשובה לתפקוד תקין של בלוטת התריס וחילוף החומרים, אולם אצל אנשים שאצלם קיים מחסור באנזים זה, לא יתרחש התהליך ויצטברו עודפים של חומצת האמינו פנילאלאנין, שיגרמו לפגיעה במערכת העצבים, לפרכוסים ולפיגור שכלי. לכן, לאנשים החולים במחלת הפנילקטונוריאה (Phenylketonuria) או PKU לא מומלץ לצרוך את הממתיק המלאכותי אספרטיים. לאנשים רגילים, אשר אינם חולים ב-PKU, עלולה צריכה עודפת של אספרטיים (וכתוצאה מכך, עודף של פנילאלאנין שלא הספיק להתפרק) לגרום לעור יבש, לנדודי-שינה, לדיכאון, לכאבי ראש ולמיגרנה.

בעיה נוספת עם האספרטיים הוא הרכיב השלישי, המתנול. חומר זה, המצוי בכמויות קטנות מאוד בכל מזון מהצומח, מצטבר בגוף ויכול להיות רעיל מאוד כשהוא חופשי ואינו מופיע בתרכובת. הוא עלול לגרום לבעיות ראייה, לנזק במערכת העצבים, לבעיות עור ולקוצר נשימה וכמו כן, הוא הופך בגוף האדם לחומר הנקרא פורמלדהיד, שהוכח כמסרטן.

בטיחות השימוש באספרטיים שנויה במחלוקת והמתנגדים לו מציינים מספר תסמינים שייתכן שהם קשורים לשימוש באספרטיים כמו כאבי ראש, מיגרנות, סחרחורות, בלבול, היפראקטיביות, בעיות ראייה, שלשולים, בעיות עיכול ושינוי באיזון הסוכר בדם (בעיקר אצל סוכרתיים). המתנגדים טוענים כי כ-30% מהאוכלוסייה רגישים לאספרטיים ויכולים לסבול מתופעות אלו, כשנשים רגישות לחומר יותר מגברים ואם מדובר בנשים בהריון, הן עלולות לגרום לנזק לעובר כאשר הן משתמשות בו. עוד נמצא, כי האספרטיים מגביר את הפרשת המגנזיום מהגוף. מחקרים אחרונים על אספרטיים מצאו שהוא עלול לגרום לגידולים סרטניים, ונשים בהריון צריכות להימנע ממנו, בגלל השפעתו על מערכת העצבים המרכזית של העובר.

כדי לדעת האם אתם רגישים לאספרטיים, הימנעו לחלוטין מהממתיק למשך שבועיים. אם תחושו שיפור בתסמינים, החזירו את הממתיק לשימוש. אם התסמינים שוב חוזרים, אין ספק כי אתם רגישים לאספרטיים וכדאי לשקול את הפסקת השימוש בו.

יצרני האספרטיים טוענים, להגנתם, כי בטיחות השימוש באספרטיים הוכחה במחקרים רבים בחיות מעבדה, להם ניתנו מינונים גבוהים מאלה שאנשים מסוגלים לקבל ובנוסף, נערכו גם מחקרים ספציפיים בקרב תינוקות, ילדים, מבוגרים, סוכרתיים, נשים מניקות ובעלי עודף משקל. בחלק מהמחקרים נמצא כי אין השפעה של אספרטיים על רמות הסוכר בדם ובמחקר אחר לא נמצא קשר בין אספרטיים והשפעות בריאותיות שליליות.

יצרני האספרטיים לא מכחישים את העובדה שהמתנול הופך לפורמלדהיד, אך לטענתם המתנול אינו מזיק, כיוון שהוא נמצא בפירות ובמשקאות אלכוהוליים ואילו המתנול שבאספרטיים, נמצא בתוך תרכובת ואינו נפרד ממרכיבים אחרים.

מינהל המזון והתרופות האמריקני (הידוע בשמו FDA) אף ציין, כי מעט חומרים עמדו בהצלחה במבחנים המחמירים שעמד בהם האספרטיים ולכן הוא אמור לספק ביטחון לציבור הצרכנים.

מבולבלים? למרות כל המחקרים שנעשו עדיין, לא היה מחקר שבחן את השפעת האספרטיים לאורך זמן. אין ספק שצריך לנקוט בזהירות בשימוש באספרטיים וכל שנותר לנו, הצרכנים, הוא לחכות למחקרים מהותיים יותר.

ספרים נלווים: