תזונה אנטי-דלקתית: המפתח למיגור המחלות הכרוניות ולבריאות טובה

ד"ר מיכאל ויינפאס הוא רופא משפחה מזן מאד מיוחד. הוא שייך לקבוצה קטנה של רופאים מערביים שמאמצים שיטות של הרפואה המונעת ומשלבים אותה עם הרפואה המערבית. לאחר שסיים 12 שנות לימודי רפואה והתמחות התחיל לעבוד כרופא משפחה, גילה שחסרים לו כלים בסיסיים כדי "לתת לאנשים בריאות". לכן פנה ללימודי תזונה, תוספי מזון וצמחי מרפא. הוא מספר שכאשר הוא פונה לעמיתיו למקצוע ושואל איך אחרי 12 שנים הם אינם מתמצאים בתזונה, עונים לו הקולגות שאין בכך צורך, הרי תוחלת החיים עולה. ככל הנראה הם אינם מכירים את הנתון שלפיו מידת הבריאות של האוכלוסייה נמצאת בשנים האחרונות בירידה. דוגמה טובה לזלזול שמפגינה המערכת הרפואית בתזונה אפשר לראות באוכל שמגישים לחולים בבתי החולים, אומר ד"ר ויינפאס.

התזונה המערבית המודרנית מבוססת על מזון מתועש. הוא אמנם עשיר באבות המזון – חלבונים, פחמימות ושומנים, אבל ברובו עני במיקרו-נוטריאנטים שהם הוויטמינים, המינרלים, פיטוכימיקלים וסיבים תזונתיים –  מה שגורם למחלות. ומה עושים כשחולים? כמובן, הולכים לרופא. מה הרופא עושה? רושם תרופה. מה התרופה עושה? כמה דברים. קודם כל תופעות לוואי. איך פותרים את תופעת הלוואי? באמצעות תרופות! וכך הלאה.

הדבר השני שעושות התרופות הוא ריקון מאגרי המינרלים והוויטמינים. דוגמה טובה היא סותרי החומצה. מי שמתלוננים על צרבת מונחים מיד על ידי הרופא ליטול אחת מאותן התרופות (אומפרדקס, לוסק וכיוב'). כך חולפות שנים רבות והאדם עדיין נוטל סותרי חומצה, אבל החומציות בקיבה חשובה מאד. היא הרי נועדה לעכל את המזון, ואז כמובן מצטברים חוסרים של ויטמינים ומינרלים, כמו B12 ואחרים. אבל, מוסיף ואומר ד"ר ויינפאס, זוהי המציאות היום, ורוב האנשים הולכים בחושך ואינם יודעים מה לעשות. לכן הם ממשיכים לצרוך את אותו המזון ולהתנהג באותה הצורה.


מזונות נוגדי דלקת (sxc)

עקבו אחרינו בפייסבוק ושדרגו את הפיד שלכם עם תוכן איכותי מתוך ספרי פוקוס

מאחורי כל מחלה מצליחה עומדת דלקת

מתברר שלכל המחלות שאנו סובלים מהם, כמו סרטן, סוכרת, אלצהיימר ואפילו כאבי מחזור מתאפיינות ברקע דלקתי. "מאחורי כל מחלה מצליחה עומדת דלקת," אומר ד"ר ויינפאס. ללא דלקת המחלה לא מצליחה. אז נכון שדלקת זה דבר מאד חשוב, זוהי הרי מערכת ההגנה שלנו, אך הבעיה מתחילה לאחר שהמחלה חלפה והדלקת נשארה ומהווה מצע טוב למחלות. כזו היא הדלקת התת-קלינית: דלקת שקטה שבה מתרחשים כל תהליכי הדלקת הרגילה אך במידה הרבה פחות דרמטית, והיא העומדת בבסיס רוב המחלות החמורות, כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן, אלצהיימר ועוד. היא נובעת בעיקר מתזונה לקויה, השמנה, עישון וסטרס.

אז מה הקשר למשל בין התקף לב לדלקת? הרי התקף לב מתרחש כתוצאה מחסימה של כלי דם, ובדרך כלל כפועל יוצא של טרשת עורקים הנגרמת משקיעה שלLDL. ופה קבור הכלב: על מנת שה- LDL ישקע בעורקים הוא צריך להתחמצן, ומתי הוא מתחמצן? כאשר יש דלקת. זאת אומרת שבמחלת לב יש מרכיב דלקתי.

דוגמה נוספת היא האלצהיימר. תאים מסוימים במוח (תאי גלייה) של חולי אלצהיימר מפרישים חומרים (ציטיקונים) מחוללי דלקות, ואצל אנשים שאינם סובלים מאלצהיימר אין הפרשת חומרים כאלה. בנוסף, כאשר ישנה רקמה דלקתית מגיעים תאי דם לבנים שמשחררים גם רדיקלים חופשיים שבסופו של דבר יוצרים מוטציות, ולכן רקמה דלקתית היא רקמה שמועדת לפתח סרטן.

סיבה נוספת לדלקתיות היא השמנה בטנית שמפרישה כל הזמן חלבוני דלקת. במקרה זה, אומר ד"ר ויינפאס, עדיף למדוד את היקף המותניים מאשר לשקול את המטופל, וזאת על מנת להעריך יותר טוב את מצב בריאותו. אשם נוסף בדלקתיות הוא שומן הטראנס שגם מעלה LDL וגם מוריד HDL בנוסף, שומן הטראנס שאינו מוצר שקיים בטבע אינו מוכר לגופנו ומותקף ע"י מערכת החיסון כאילו היה גוף זר, מה שכמובן יוצר דלקת.

כידוע, תאי הגוף מוקפים בממברנות שמורכבות בין היתר מחומצות שומן. כאשר רוב חומצות השומן שאנו צורכים אינן בריאות, כך גם התאים שלנו מתנהגים. למשל, התקשורת הבין תאית נפגעת.

אחד מעקרונות הריפוי להורדת דלקות הוא שמירה על היחס בין חומצות שומן מסוג אומגה 6, היוצרות חומרים מעודדי דלקת, לבין חומצות שומן מסוג אומגה 3 המעודדות חומרים נוגדי דלקת. ד"ר ויינפאס אומר שפעם היחס היה 1 ל 1.5 לטובת האומגה 6, זאת אומרת שעל כל יחידה של אומגה 3 היו צורכים יחידה וחצי של אומגה 6, אבל עם השתלטות המזון המתועש הגענו ליחס של 30 ל- 1 לטובת האומגה 6. בשמן חריע, למשל, יש יחס של 77:1 לטובת אומגה 6. המשמעות היא שיש לצרוך היום כמה שפחות אומגה 6, למרות שהיא חומצת שומן חיונית (הגוף שלנו אינו מייצר אותה). היא פשוט נמצאת כמעט בכל מקום ואין חשש שייווצר חוסר בה. במקביל, כמובן, יש לצרוך יותר אומגה 3.

אז אם לסכם את כל מה שגורם לנו לדלקת:

1. השמנה בטנית
2. תזונה דלה בוויטמינים
3. יחס גבוה של אומגה 6 מול 3
4. שומן רווי מהחי
5. שומן טראנס
6. חומרי טעם וריח
7. מתחלבים
8. פחמימות פשוטות
ד"ר ויינפאס מוסיף ואומר שאם רשימת המרכיבים הרשומה על אריזת מזון מסוים היא ארוכה, לא כדאי לאכול ממנו.

עקרונות התזונה האנטי-דלקתית

בראש עומדת חומצת השומן אומגה 3, מדוע? מכיוון שהיא נמצאת בממברנת התא ולכן נמצאת בכל הגוף. מקור האומגה 3 מהחי יגיע בעיקר מדגי הים הצפוני, כמו מקרל, טונה וסלמון, ומהצומח בעיקר מזרעי צ'יה, רגלת הגינה, מרווה מרושתת ופשתן. יש להוסיף שהאומגה 3 מהצומח צריכה לעבור מספר שלבים בגופנו לפני שתהפוך לאומגה 3 שבה גופנו משתמש, בעוד שמהחי היא מגיעה מוכנה. זה כמובן נכון גם לגבי ויטמינים רבים. דוגמה טובה היא ויטמין A מהחי ובטא קרוטן מהצומח.

לגבי תוסף האומגה 3 הטוב ביותר, ד"ר ויינפאס לא הגיע להחלטה חד משמעית אם עדיף תוסף מהחי או מהצומח. מצד אחד כל מה שמגיע מהים היום מאד מזוהם, ומצד שני מהצומח היעילות יחסית נמוכה. לכן הוא ממליץ לנהוג בכל מקרה לגופו. לאנשים הסובלים מבעיה רפואית ממשית  עדיף בדרך-כלל אומגה 3 מהחי, והבריאים יכולים לצרוך אומגה 3 מהצומח לצורכי תחזוקה.
אומגה 9 היא חומצת שומן לא חיונית (הגוף שלנו יודע לייצר אותה) חד בלתי רוויה. היא יותר יציבה מאומגה 3 ומסייעת בפעילותה האנטי-דלקתית, משפרת את פרופיל השומנים בדם, ובעצם עושה את ההפך משומן הטראנס: מעלה HDL ומורידה LDL. היא נמצאת בשמן זית, באבוקדו ובאגוזי מקדמיה.


ד"ר ויינפאס

פירות וירקות הם נוגדי דלקת בגלל הסינרגיזים של הוויטמינים, המינרלים, נוגדי החמצון, הפלבנואידים והקרוטנואידים שהם מכילים. כתוספים נפרדים לפעמים הם לא עושים דבר. גם הדגנים המלאים והקטניות עשירים בוויטמינים, בסיבים ובמינרלים ופועלים כנוגדי דלקת.
מידת הדלקתיות שעלולים המזונות השונים לעורר נמדדת ע"י המדד הדלקתי –  IF (inflammation factor). אפשר להתרשם מהמספרים כאן.

מדד הדלקת התת-קלינית בגוף: CRP

אז נדע מה המצב אצלנו? איך תדע/י אם את/ה במצב של דלקת תת קלינית? כדאי לבקש מרופא המשפחה בדיקת CRP. זהו חלבון שמיוצר בתאי הכבד, מגיב לדלקת ועולה בצורה משמעותית כבר בתחילתה ולכן הוא משמש מדד לדלקת. בנוסף אפשר לבקש גם בדיקת שקיעת דם שתוצאות לא טובות שלה יתנו אינדיקציה למצב דלקתי.

דוגמאות לצמחים אנטי דלקתיים: כורכום, לבונה, תה ירוק וציפורני השטן.

תבלינים אנטי-דלקתיים: קינמון, פלפל שחור, שום שאפשר להוסיף לתזונה ללא חשש.

תוספי מזון שיכולים לעזור לנו להילחם בדלקתיות: 

קוורציטין: מיצוי של בצל, שום ועירית. תוסף אנטי אלרגני (אנטי היסטמן) טוב מאוד לעונות מעבר. אפשר לנסות להחליף את התרופות שלוקחים בעונות המעבר ולראות איך מגיבים לתוסף.
פיקנוגינול – תוסף שמגיע מקליפת עץ אורן שבמערב צרפת, עוזר לכלי הדם הנפולים כמו טחורים ודליות ברגליים.
ברומלין – מגיע אלינו מפרי האננס בעיקר מהגבעול. הוא בעצם סוג של אנזים עיכול.
חומצה אלפא ליפולאית – נוגדת חמצון, טובה לחולי סוכרת הסובלים מפגיעה במערכת העצבים ונוטלים תרופות. לחלקם יעזור התוסף.
סלדרין – סוג של אומגה 3 משופר. טוב לכאבי גב ובכלל לכאבים אקוטיים.
ואחרונה חביבה – כמובן פעילות גופנית שידוע שמורידה את ערכי הדלקתיות בגוף.

אייל גנור הוא סטודנט לנטורופתיה בבית הספר  "מירב" של האוניברסיטה הפתוחה

ספרים בנושא: